סירוב פקודה והמשפט העברי
לכב' מורנו רבנו הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
קראתי את תשובת הרב בעניין סירוב פקודה. הרב פסק שאין לסרב כדי לא לגרום לפירוק הצבא היות והדבר נחשב אצל החילונים כ"יהרג ואל יעבור".
1. אם היו סבורים החילונים חלילה שאת שמירת השבת או כל מיצווה אחרת בתורה יש חס ושלום לרמוס והם היו נילחמים על דעתם עד כדי מסירות נפש, האם גם אז היה הרב פוסק שיש להשלים עם המצב כדי לא לפרק את הצבא? אני חלילה לא בא לקנטר אלא מנסה לרדת לסוף דעת הרב ולהבינה, קטונתי מאוד.
2. בעניין בתי דין לממונות, האם יש אפשרות חוקית בימינו להתדיין בבתי דין ע"פ משפט התורה? האם המדינה מממנת בתי דין ודיינים כאלה? כי אם לא, לכאורה יש לתבוע את זאת בחוק. בקיצור, אינני מבין מדוע אין מספיק מודעות וידע בנושא הזה בחברה הישראלית?
תודה רבה וברוך תהיה!
א. לצערי, המקרים האחרונים מוכיחים כי צדקתי. ולגבי שאלתך, היא היפותטית ואין דנים בשאלה הלכה למעשה בעניין היפוטתי. כי הנחה חזקה קיימת שהם לא יורו לחלל שבת כשאין פיקוח נפש, ולא לבטל מצווה מן התורה, והבעיה שלה בפינוי ישובים היא משום שהם בדעה שבלי תהליך מדיני יש הכנת מלחמה, וזו דעה לגיטימית, אף שלדעתי, אינם צודקים.
ב. גם היום יש לבי"ד לממונות סמכות חוקית לדון, כשבעלי דין חתמו על שטר הבוררות, אבל כמו כל בוררות חסר להם אוטונומיה שיפוטית כמו צו הבאת עדים והם נעזרים בבי"מ מחוזי. יש צורך בחקיקה מיוחדת. אני מקווה שנצליח לחוקק חוק בתי דין לממונות. בשלב זה לצערי, המדינה לא ממסייעת בכספים לבתי דין לממונות. יש להתפלל וגם לפעול כדי להשיג תקציבים לכך.