כב' הגאון הרב ערוסי יצ"ו.
הרב נשאל באתר על גאונותם של הרב יחיא קאפח והרב יחיא אביץ' זצוק"ל ושאר גדולי רבני תימן לעומת גאונותם של רבני ספרד ואשכנז הנמצאים בארץ. הרב השיב שלא ניתן לעשות השוואה "בגלל הבדלים מהותיים בשיטת הלימוד ובשיטת הפסיקה". האם הרב יכול להרחיב בנידון כדי שאדע איך להתחקות אחר מסורת אבותינו בלימוד. תודה.
(אגב אוסיף שאני זוכר שהיינו שואלים את הרב כסאר והרב יוסף קאפח זצוק"ל שאלות וקושיות שנתלבנו אצלנו בישיבה והם היו עונים לנו בקצרה על המקום. אף פעם לא קיבלנו תשובה כמו "צריך עיון" שהיינו רגילים לשמוע אותה מגדולי תורה מעדות אחרות. לפעמים היינו חוזרים עם תשובות מארי חיים ומארי יוסף אל רבנינו בישיבה והם היו מקשים על התשובות ושוב היינו חוזרים למארי חיים ומארי יוסף מתוך מחשבה נאיבית כאילו אנחנו עומדים לסבך אותם ואז שוב היינו מקבלים תשובה פשוטה וקצרה ומאוד הגיונית ושוב חוזרים לרבנים בישיבה וכו' וכו' עד כי נדמה לנו כי אם היו רבנינו באים ויושבים לפני המאריין הנ"ל היו נחסכים להם הרבה קושיות. אבל אף פעם לא ידעתי ממש אם תחושותיי נכונות או לא.)
אכן כן. שיטת הלימוד של אבותינו היא לימוד בקיאות תחילה ואח"כ עיון, אבל רק הלכה למעשה. לא פלפול עיוני. ואבותינו גם הכירו את המציאות, או דאגו להכיר את המציאות. ולכן אצלם העקוב היה למישור. אבל אצל ראשי הישיבות אינם מכירים את המציאות ולא מתאמצים להכירה. ומשחר ילדותם הם לומדים בעיון וברוב המקרים עיון תיאורטי "לה' רצויה", והיפוטתי. וגם אינם משמשים כמורי הוראה, וקשה עליהם ההוראה, להיתר או לאיסור, אלא חוששים לכל סברה וכיו"ב. ולכן אצלם גם מישור הופך לעקוב ומפותל.
