לכבוד מורנו ורבנו
רציתי לקבל את דעת הדרת כבודו לענין הנ"ל:
בחור תמני שהנוסח שלו שאמי כך ידוע לו מסבו ושאר משפחתו, וכן כאשר ברר עם שאר קרוביו נאמר לו שקבלתם על פי מה שידוע להם זה לפסוק על פי מרן השו"ע. אך כאשר הבחור הגיע לישיבה והחל ללמוד הלכה עם שת"ז ומאידך למד את משנת רבנו הרמב"ם בהשקפותיו ודעותיו, נטה ליבו לפסוק כרבנו הנשר הגדול הן מפאת יושר מחשבתו של רבנו, הן מכך שראה בחורים שפוסקים לפי משנת רבנו והתרשם מדרכם והן מפני שקשה לו לקבל את פסיקת המרן השו"ע בדברים בהם הכניס דברי קבלה שלא ברורים בהגיון הרציונלי של האדם.
א. האדם יכול לקבל עליו לפסוק כרבנו הרמב"ם?
ב. מה דין מנהגי אבותיו?
ג. האם צריך לעשות התרת נדרים?
תודה רבה, וה' יאריך ימך ושנותיך בנעמים.
כל טוב ושבת שלום.