שינוי מנהג
לק"י
לכבוד הרב ערוסי
אני מבית שנוהגים בו ע"פ הספר של הרב רצאבי(ברוב המקרים..) ואנחנו מתפללים בנוסח שאמי(למרות זאת אבי מורי סובר שמנהג הבלדי הוא המקור אבל הוא ממשיך כשאמי מפני "ההרגל"). אך החלטתי לפני שנתיים להתחיל לחקור את מורשת תימן ולאחר חקירה מרובה(של שנה וחצי שכוללת קריאה מרובה בספרי היסטוריה של תימן) החלטתי לשנות את נוסחי לבלדי ולנהוג כשיטת הרמב"ם בכל מעשיי. אני מרגיש שכאשר אני נוהג בשיטת הרמב"ם אני עולה מבחינה רוחנית ויש בי כח עז ללמוד ולעסוק בכל תורתו ובמשנתו ועוד משנה ותלמוד וספרי מחשבה של הראשונים.
כמו-כן אם אני מתפלל בנוסח שאמי(וכך אני עושה בבית אבי וביישובי ככדי לא ליצור מחלוקת..) אני מרגיש קשה..כמו בגידה במסורת..
סופו של עניין: אני מרגיש שלא משנה מה אני יישאר בלדי וימשיך כשיטת הרמב"ם תוך כדי שמירה על השלום.
האם בכל זאת אני צריך לחזור למנהג השאמי? (בהנחה מאוד ברורה שזה יכול לגרום לי לחולשה רוחנית וחוסר חשק ללמוד..)
תודה. דניאל ידעי.
חובת שמירת מסורת אבות היא חובה לאדם שאינו מורה הוראה. אבל חכם גדול שהוא מורה הוראה רשאי לסטות ממורשת אבותיו בעניינים שחקר אותם והגיע למסקנה שמסורת אבותיו פחות מדויקת ממסורת אחרת.
מי שאינו מורה הוראה רשאי לשנות מורשת אבות, אם נקלע למציאות שהמשך אדיקותו במורשת אבותיו אינה גורמת לו התקדמות והשתלמות בעבודת ה' יתברך, כגון שאין לו רב רציני לפי מורשת אבותיו, אין לו קהילה רצינית לפי מורשת אבותיו, בעוד שלפי שיטה מורשתית אחרת יש לו רב מורה הוראה שהוא לומד ממנו בקביעות ויש לו חברים או קהילה טובה מבחינה רוחנית תומכת.
ואידך זיל גמור לעניינך.