בתשובה לשאלה קודמת שלי התפלאת על אלו הקוראים לביטול המנהג של תרגום הפרשה.

לא כל כך הבנתי על מה הפליאה, הרי טענתם די ברורה ודי הגיונית.

א. המנהג התחיל כשלא הבינו עברית, אז תרגמו להם את התורה. לפני כן, כשהבינו את התורה - לא היה תרגום. אז עכשיו גם מבינים את התורה כמו שהיה בהתחלה, וגם לא מבינים ארמית כל כך טוב. אז אין כל כך טעם בתרגום בציבור.
וזה בערך גם מה שאומרים כל האחרונים לגבי זה.

ב. כל העם, לרבות אחינו העדנים כבר ביטל את המנהג והוא קיבל גושפנקא מכל הפוסקים האחרונים שהתירו את הביטול.

ואם כן, יש כאן גם טענה הגיונית וגם אסמכתא הלכתית מעשית.
אודה לרב אם יתייחס נקודתית לדברים.