אני חרדית נשואה +6 ילדים בת 38. אבי אדם עצבני שותק ולא צפוי בשבתות שהולכת אליהם עם כל המשפחה לעיתים נחמד ולעיתים מתוח מאוד תמיד גדלנו על המתח המפחיד הזה..... בפורים הלכנו לסעודה והיה גרוע מאוד אבי היה עצבני ברמות של להרוג מישהו ...אכלנו בקושי ובפחד והלכנו מאז לא דיברתי עימו ולא הלכתי אליהם אימי סוגדת לאבי ולא מבינה את הקושי שלנו כיום קשה לי יותר מתמיד אולי בגלל הגיל שלי אני רואה את ילדיי המאושרים וילדותי נשקפת לי מהם ואז אני בוכה על עצמי איך ילדה קטנה יכלה להתמודד עם פחד בבית כזה?
מה עושים מכאן לא בא לי ללכת אליהם כיף לי ונחת לי בבית שלי עם משפחתי.....
אני תמיד כיבדתי את הוריי אבל יש לי המון כעסים פנימיים מרגישה שאיןלי כוחות אליהם....
יש לציין שאבי איש עשיר ועזר לי לקנות בית ומדובר בהמון כסף ואנימעריכה זאת .... אבל ילד זקוק לאהבה למילה אחת טובה שאף פעם לא היתה לו.... וכנראה לא תהיה לו לעולם.....
האם אני זקוקה לפסיכולוג? האם אוכל להתמודד לבד לגבי העבר ? כיצד מתפייסים על אש נמוכה? האם מותר להוכיח את אבי על התנהגותו----כי אמי נותנת לו את כל הכבוד ומעדיפה אותו על פנינו--הכיצד???