לק"י

הרב השיב לי על מנין מוקדם את התשובה הבאה:
עיין דברי מהרי"ק על רבינו, שבת, כט, יא, אות לד, שיש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת... קודם לשעה זו מעט".
וכתב שם מהרי"ק ז"ל, שאם התפלל ערבית של ליל שבת, מבעוד יום, וטרם קידש, ועדיין יש שמש בשמים, והוא לא קיבל עליו במפורש את השבת, מותר לו לעשות מלאכה לרבות הדלקת נרות. עד שיקדש או עד שיקבל עליו את השבת.
וסעודת ליל שבת רק משחשיכה, דהיינו בצה"כ.
האשה יכולה להדליק נרות שבת כשהבעל הולך להתפלל, ושניכם יכולים לקבל על עצמכם את השבת כבר מאז. אבל מבחינה מעשית אין זה רצוי.

ברצוני לודא שהבנתי את כבוד הרב:

א. סעודת ליל שבת לא ניתן לקיים מיד כשחוזרים מבית הכנסת אלא יש להמתין על לצאת הכוכבים ?
ב. למה לא רצוי מבחינה מעשית לקבל את השבת מוקדם כשהבעל הולך להתפלל ?
ג. האם יש לחזור ולקרוא ק"ש , ראיתי בשו"ע המקוצר שכותב שלא נהגו לחזור לקרוא ק"ש. האם גם הרב מורה כך ?