אסור ללחוש על המכה פסוק מן התורה, כי זה בכלל המנחשים. כמו כן אין להתרפא בדברי תורה או בתורה או להגן על הגוף ע"י התורה, כי בכך העושה כן מוזיל את התורה ועושה אותה כקמיע, והרי זה ככפירה.
אבל מותר לומר מזמורי תהלים, כדברי תפילה, וכן שבזכות אמירתם יזכו להשגחת ה'. גם בשו"ע, יו"ד, קעט, ח, אסר ללחוש על המכה, אלא שגם מרן וגם הרמ"א כתבו שם אופנים של היתר שאולי רבינו לא מסכים להם. עיי"ש בשו"ע, סעיף ט, תינוק שנפגע אין קורין עליו פסוק, ואין מניחין עליו ס"ת, ובזה גם הרמב"ם אוסר, ובסעיף י' הביא מותר לו לקרוא פסוקים כדי להגן מן המזיקין, אם כוונתו שזכות אמירת הפסוקים תגן - מותר. אבל כסגולה - לא.