דילוג לתוכן העיקרי

דין גוי שבת

שאלה

שלום כבוד הרב.

מתי ניתן להשתמש בדין זה?{ גוי של שבת}.

1. מקרה שקרה: החשמל קרס והאוכל יתקלקל, וכן המזגן אינו עובד. יש לציין שמשפחה נוספת התארחה לשבת זו{ לא שבת של שמחת מצוה כגון חתן וכד' אלא שבת רגילה של אירוח}.

2. האם ניתן לומר שמזגן יש בו צד של דרבנן ובמקום שחם מאוד {למרות שאין סכנת נפשות או מצווה או שמחה} ניתן יהיה לקרוא לגוי?

3. במקרים שכן ניתן לקרוא לגוי{ ואשמח אם הרב יפרט מתי וכיצד} איך עושים זאת, האם אמירה מפורשת או בדרך אחרת?

בברכת "תכלה שנה וקיללותיה תחל שנה וברכותיה".

תשובה

א-ג. אמירה לגוי שיעשה ליהודי מעשה שאסור ליהודי לעשותו מן התורה, אותה אמירה לגוי אסורה מדרבנן על היהודי שיאמר לגוי. אך אם המעשה שהגוי התבקש ע"י היהודי לעשות, אסור מדרבנן, הרי שהאמירה לו היא איסור קלוש יותר, תרי דרבנן, וניתן במצבי מצוקה שציינת, לומר לגוי לעשותו ליהודי, בגלל המצוקה ובגלל עונג שבת, וכדאים הם פוסקי ההלכה שסוברים שהאיסור במקרים שציינת הוא רק מדרבנן כדי לסמוך עליהם במצבי דוחק אלו ולהורות היתר לגוי לעשותם.