מהי שמחת מרעות?
שלום כבוד הרב.
רבינו בדיני אבלות כותב שמה שאסור לאבל על אביו ואמו זו דוקא שמחת מרעות, ואם הבנתי נכון את הפירוש של מארי הכוונה שהאבל{ כמובן בשנת האבל ולא בשבעת הימים} האיסור עליו זה בדוקא אם הוא עיקר שמחה כגון שושבין אבל אם הוא כאחד האורחים אז יהיה מותר.
אשמח להבין ע"י כבוד הרב הלכה זו ברבינו ואת פירושו של מארי.
בברכת "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול"
לדעת מארי לא אסרו חז"ל על האבל לשמוח אחרי שבעה, עד שלושים באבלות רגילה, ועד י"ב חודש באבלות על אביו ואמו, רק בשמחת מרעות. שלדבריו היא שמחת שושבינות, שהיו נוהגים בה בימי המשנה והתלמוד, שהיו חברי החתן מסייעים לו בחומר וברוח, כלומר בכספים ובשמחה. והחתן היה חייב להחזיר לשושביניו, בית שמחתם בחומר וברוח. ואותה התחייבות ניתנת להיתבע בדין, והואיל והשושבין חייב לשמוח עם החתן, כפי שהחתן שמח עמו שמחה כזו נאסרה על האבל, אבל כשהאבל נכח במקום שמחה, לא כשושבין, מאחר ואין עליו חובת שמחה אין עליו איסור להיות במקום שמחה.