ברכות השחר
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
ראיתי שאלה באתר מורשת ששאלו את כבוד הרב, והשאלה היתה:"האם אני רשאי לומר לפני התפילה את כל הברכות [ שהתחייבתי בהן ] ברצף ? ".
וכבוד הרב ענה שלפי רבינו לא.
ואילו בשו"ת שנמצא אצלי של מארי, מארי אמר שכן.
תשובת מארי:". נשאל מארי, אם לא בירך אדם את הברכה אלהי הנשמה מיד כשהתעורר, אלא קודם התרחץ, האם יכול אח"כ לברך ברכה זו?
והשיב, שיכול אף אחר שהתרחץ לברך ברכה זו. ואמנם מצוה לברך ברכה זו מיד כשמתעורר, אבל אם לא בירך אותה מיד, יכול לברכה גם אח"כ.
ומה שכת"ר בהלכות תפילה ז,ט "נהגו העם ברוב ערינו, לברך ברכות אלו כולן זו אחר זו בבית הכנסת, בין נתחייבו בהן, בין לא נתחייבו בהן. וטעות היא, ואין ראוי לעשות כן. ולא יברך אדם ברכה, אלא אם כן נתחייב בה"
מה שאמר רבינו שאין לעשות כן, כוונת רבינו שאם מברך ברכה שלא התחייב בה הרי היא ברכה לבטלה, אבל אם מברך ברכה שלא בשעת הפעולה השייכת לה, אף שאינו לכתחילה, מ"מ יברך. (אהבה -תפילה ז,ג)"[התשובה לקוחה משו"ת ששאל תמיר רצון הי"ו את מארי במשך ארבע שנים, הוא נמצא אצלי בקובץ מחשב]
נראה לי שמארי הבין את רבינו קצת אחרת, אנא באר לנו זאת מורנו ונדע דרך אמת.
תודה רבה, ויהי רצון שה' יברך אותך ואת כל בני משפחתך שתכתבו בספר החיים ובספר הזכרון, ותהיה השנה הבעל"ט שנה של ברכה הצלחה ומלאה בתורה.אכי"ר.
יש ברכות שהן ממש קשורות בתוכנן למעשה מסוים, ואלו אין לברכן, כשכבר עשה את המעשה, כמו מלביש ערומים, וזוקף כפופים, ועוטר ישראל בתפארה וכיו"ב. ויש ברכות שבח שאינן קשורות למעשה מסוים, כמו שלא עשני גוי, שלא עשני עבד יכול לברכן כל זמן שנקרא שחר, וכך ברכות אלקי הנשמה.