דילוג לתוכן העיקרי

קדוש יו"ט

שאלה

שלום כבוד הרב,

ראיתי בשו"ע שמצטט את לשון הרמב"ם בעניין קידוש יו"ט שיש חובת הקידוש עד חצות
וראיתי המון בתי כנסת בעיקר חברינו האשכנזים שמסיימים את התפילה לאחר חצות.

א. היכן לומד הרמב"ם את חובת קידוש יו"ט עד חצות הרי זה לא כתוב במפורש, נכון
שיש לימוד בגמרא "חציו לה' וחציו לכם" (ר"א)?
ב. על סמך מי האשכנזים סומכים?
ג. מה הרמ"א אומר בעניין זה והרב פינשטיין?

אודה לרב בעניין על מנת לתקן של אחינו האשכנזים.

תשובה

עלינו לדעת שיש הבדל בין לקבוע סעודות השבת על היין, כדברי רבינו, שבת, ט, שצריך לקבוע כל סעודה משלוש הסעודות בשבת על היין ובין חובת הקידוש. כי לפני סעודה ראשונה חובה לקדש על היין, ואותו קידוש יש לו ברכה מיוחדת לקדושת היום, ויסודו במצווה מן התורה לקדש את השבת בדברים בכניסתם. ואם לא קידש בלילה קידוש זה, מקדש והולך כל היום כולו. שבת, כט, ד. וחכמים תיקנו לקדש על היין לפני סעודה שנייה, כלומר מברך על היין לפני סעודה שניה וזהו הנקרא קידושא רבה. וחובה זו של חכמים היא רק לפני הסעודה השנייה, כי בסעודה שלישית כבר אין חובה זו, שו"ע, או"ח, רצא, ד, אלב מצווה לשתות יין בסעודה שלישית. וזה נקרא לקבוע סעודה שלישית על היין. סעודה שנייה זמנה רק עד חצות, כי מאחרי חצות היום, זמן סעודה שלישית, ולכן קידושא רבה מצוה עד חצות. והמקיימים סעודה שנייה רק אחרי חצות ומקדשים על היין לפני הסעודה, לא קיימו סעודה שנייה, ולא קיימו מצוות חז"ל לקדש קידושא רבה. ויו"ט אף שאין בו חובה לאכול שלוש סעודות, אבל יש בו חובה לאכול שתי סעודות, ולקדש בליל יו"ט כמו בליל שבת, ולקדש קידושא רבה, לפני סעודה שנייה, כמו ביום שבת, כי כולם שבתות ה'. והכל לפני חצות.