תפילה
האם שייך להתפלל עבור אדם מסויים הנמצא בצרה, ע"פ משנת רבנו? כיוון שלכאורה הכל קבוע מששת ימי בראשית. גם הניסים נקבעו כבר מששת ימי בראשית! (פ"ח מההקדמה לאבות)
תודה רבה
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
לפי מהרי"ץ ולפי ענ"ד, ראשון אתה יכול לעלות. שני - לא. מרביעי ואילך לכל הדעות - מותר לך לעלות. יש להסביר לגבאי, או שיעלה אותך ראשון או מרביעי ואילך.
האם שייך להתפלל עבור אדם מסויים הנמצא בצרה, ע"פ משנת רבנו? כיוון שלכאורה הכל קבוע מששת ימי בראשית. גם הניסים נקבעו כבר מששת ימי בראשית! (פ"ח מההקדמה לאבות)
תודה רבה
שלום וברכה! המתפלל במניין שאינו תימני (או מניין תימני שלא מודעים כ"כ למנהג אבותינו) והזמן קצר ולכן מתפללים תפילה קצרה. כאשר הוא יודע שהחזן לא ימשיך אחרי קדושה, אלא כל אחד לעצמו בלחש, האם מותר לענות לקדושה?
שלום לכבוד הרב!
אנחנו בני הפרזים, ששובתים בשבת בירושלים
א. האם אפשר לערוך את סעודת פורים ביום שישי בירושלים, או שעדיף לערוך אותה בעיר פרוזה, ואז לנסוע לירושלים.
ב. האם בשבת צריכים לאמר על הניסים כבני ירושלים?
תודה רבה
ביום תענית ציבור בשעת הדחק האם מותר להתפלל תפלה אחת כפי שכתב מהרי"ץ שהציבור ישתקו ב'עננו' של הש"ץ והוא יאריך ב'שמע קולנו' כדי שהציבור יספיקו לומר 'עננו'?
כבוד מורנו ורבינו היום, שכחתי להתפלל מנחה לפני השיעור, ונזכרתי בתחילת השיעור. השיעור היה מאד חשוב לי, וגם הנושא שנלמד בו היה מאד עקרוני לי בהלכות יסודי התורה. ולכן החלטתי שלא להתפלל מנחה, ולהישאר אדוק בשיעור, שלדעתי היה חשוב יותר מהתפילה. הלימוד המעמיק, והריתחא דאורייתא היה בי יותר מאשר תשוקה לתפילה. לאחר השיעור, התפללנו ערבית, ולא ידעתי האם להתפלל תשלומין גם עבור מנחה. ומשום ספק - לא התפללתי.
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. בתשובה (בלאו רכד, ובתרגום מהרי”ק, תעניות ה, הערה כז) כת"ר טעם מדוע "עצם הזמר והניגונים כלם אסורים", מפני ש"כל דבר שמרחיב את הנפש ומרגש אותה – אסור... וטעם דבר זה פשוט מאד, לפי שכח התאותני הזה ראוי לעצרו ולהרתיעו ולהחזיק ברסנו, ולא לפתחו ולעורר את הנרדם שבו." שאלתי – אם עיקר הבעיתיות בזמר וניגון הוא בהתעוררות כח התאוה, מדוע כשבית המקדש קיים מותר לשמוע זמר וניגון?
יורנו רבנו,
האם הטעם היחיד לערבית מוקדמת הסמוכה למנחה הוא אך ורק בגלל הטעם שהיו מתפללים בשדות ולא רצו לחזור בחשיכה ולא הייתה אפשרות להתכנס שוב לערבית ולכן הסמיכו אותה למנחה, ואז יוצא שהיום שמתפללים תמיד במקום יישוב ויש חשמל וניתן בקלות להתכנס לערבית ההיתר להתפלל ערבית מוקדם פחות מצווה מן המובחר?
האם גם היום יש את החשש שאם אנשים יתפזרו אחרי מנחה הם לא יתכנסו שנית לערבית ולכן ניתן לסמוך את הערבית למנחה?
בס"ד לכבוד הרב שלום! ראיתי בבית הכנסת שלנו (ביכ"נ בנוסח תימן) מישהו (שאיננו חולה ב"ה) שנוהג לאכול במהלך קריאת התורה תמרים, סוכריות וכיו"ב. ששאלתי אותו על כך, הוא אמר שקשה שלא לאכול כ -3 שעות (למרות שאת כל הצומות הוא צם...), שזה עוזר להתרכז, וגם שלפני מוסף מותר לאכול. שאלתי לכבוד הרב: האם באמת מותר לאכול עד מוסף? והאם אכילת עראי שכזו (שאיננה ארוחה) מצריכה קידוש?
תודה רבה מראש לרב!
והרי בתלמוד נאמר "שאין מלאכי השרת מכירים ארמית"? ומי יסייע, לפי רש"י, להכניס תפילת האדם לפנים מן הפרגוד?
האם כולם מסכימים עם פרוש רש"י למימרה זו, והרי מלאכי השרת קורין מחשבתו של האדם? (קושית בעלי התוספות)
כיצד יפרש הרמב"ם את אימרת חז"ל זו ומדוע לא מנה בדברים המעכבים את התפילה את המתפלל שלא בלשון הקודש?
בבית הכנסת בשכונתנו, ארון הקודש הוא ללא פרוכת. האם ישנו חיוב לשים פרוכת להיכל, או שאין הדבר הכרחי?