מבחינה עקרונית, בימה ניידת אשר מניחים עליה ספר תורה, שהעור שלו נוגע במגע ישיר באותה בימה, הרי אותה בימה קדושה, כי היא נחשבת תשמיש קדושה, אבל אם הארגז של הס"ת הוא שנוגע בבימה, יש לברר אם הבימה היא רק גדר תשמיש דתשמיש. ואם הבימה היא מבנה קבוע בבית הכנסת, אין לה קדושה עצמית כדין ארון הקודש, שרק אם הוא נייד או מיטלטל יש בו קדושה ולא כשהוא חלק מבניין ביהכ"נ. ובאמת שהאחרונים, לרבות מהרי"ק זצ"ל, דנו על מה סמכו הללו שנוהגים להניח על הבימה סידורים או כוס שתייה לחזן או הכובע שלו וכיו"ב. וכל אחד ותירוצו. ולענ"ד אם הבימה ניידת המחמיר שלא להשתמש בבימה תבוא עליו ברכה, וכל המשתמש בה לטלית או סידור וכיו"ב, יש לו על מה לסמוך.