א. אכן המצווה היא העיטוף שהרי אנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להתעטף בציצית. עיטוף מושלם אם הוא עיטוף הראש (כיסוי הטלית מעל הראש) ועיטוף הכתפיים (כיסוי הטלית את הכתפיים), עיטוף חלקי רק הראש, כמנהג שהזכרת בשם הגר"ע יוסף, ויוצאים בו ידי חובה. וכן רק עיטוף הכתפיים בלי הראש, גם זה יוצאים ידי חובה, כי ניתן לכסות את הראש בטלית כל אימת שרוצים. ומטבע הדברים שהמצווה הכי מושלמת היא עיטוף מושלם, דהיינו כיסוי הטלית על הראש ועל הכתפיים, וכך נהגו אבותינו בתימן, וכך עדיין נוהגים תלמידי חכמים המדקדקים במצוות ובמורשת אבות כהלכה. אבל הללו שאין מכסים ראשם בטלית, ולא מכסים כתפיהם בטלית, ורק כורכים את הטלית סביב צווארם, אין זה עיטוף כלל וברכה היא לבטלה. לגופו של דבר יש להעלות על נס את האדיקות של הגר"ע יוסף למנהג אבותינו, אף שאינו כמו מרן ב"י שהוא נאמן ביתו. אבל עליך לדעת שהאופן של עיטוף הישמעאלים של הגר"ע יוסף, אינו עיטוף הישמעאלים, שהאבלים נוהגים בו, ושאסור לנהוג בו בשבת, משום שאסור. כי עיטוף הישמעאלים שאתה מתכוון אליו כמנהג האבלים, שרד אצל יהודי תימן שהאבלים מכסים ראשיהם בטלית ואת כתפיהם, ומכסים חצי פניהם בטלית, בבחינה ועל שפם יעטה, שצורה זו היא יוצרת בדילות של האבל מקהל המנחמים וצורה של הכנעה. ורק כשהמנחמים מנחמים מסירים כיסוי הטלית מחצי הפנים, ומשאירים אותו על הראש ועל הכתפיים כדי להשיב אמן אחר כל ניחום וניחום, ובאופן כזה הוא אסור בשבת, אבל כיסוי הטלית על הראש והשלכת פלג ימין של הטלית על הכתף השמאלית ופלג שמאלית על הכתף הימנית, אין זה מנהג האבלים, ואינו אסור בשבת. תוכל להאזין בעניין זה הלכה יומית באודיו באתר נצח ישראל.