באתר כסא רחמים (הפניתי את השאלה שם, אך עדיין התשובה מתבוששת מלבוא, וכיון שלכבוד הרב יש ידיעה רחבה יותר בדברי הרמב"ם החלטתי להעזר בו) כתב אחד המוצי"ם כך:
"ידועה דעת אור העולם רבנו הרמב"ם שהלומד שאר חכמות בשביל להחכים בהם בחכמת התורה ועבודת ה', נחשב לו הכל כלימוד תורה, כי כל החכמות משמשות כרקחות טבחות ואופות לחכמת התורה, ומאידך יש לומדי תורה שבשבילם התורה היא "סם המות" ב"מ, והכל תלוי בכוונת הלומד ולא במלה "למד"". סוף ציטוט.
אני מחפש את המקור לדברי הרמב"ם הללו בבקשה.

בינתיים מצאתי מקור אחר לכך אבל אין בו איזכור להרמב"ם. המקור נמצא בספר אורח ישרים (פיוטערקוב תרס"ט) ח"א עמוד 192 ד"ה ברתיה לקראת סוף העמוד:
"כי אם הייתה כוונתו לשם שמים, נחשב לו לימוד החכמות כלימוד התורה, כי על ידה- ידע הרבה גופי תורה וכו' שכרו גם בעד החכמות שלמד" וכו' עיין שם.