דילוג לתוכן העיקרי

הלכות ציצית

שאלה

לק"י
שלום לכבוד הרב!
הרמב"ם בהל' ציצית פ"א הל"ו כתב – "ואורך החוטים השמונה אין פחות מארבע אצבעות. ואם היו יותר על כן אפילו אמה או שתים כשרין. וכל האצבעות בגודל".
והמשיך דבריו בהל"ח - "...ונואי התכלת שיהיו כל החוליות בשליש החוטין המשולשלין ושני שלישיהן ענף." וסיכם דבריו בהל"ט: "כללו של דבר יתכוין להיות הכרוך שליש והענף שני שלישים. ויש מי שאינו מדקדק בדבר זה בלבן".
אך מרן באו"ח סי' י"א הל"ד כתב: "אורך החוטים השמונה אין פחות מד' גודלים ויש אומרים י''ב גודלים וכן נוהגין ולמעלה אין להם שיעור".
ושאלתי היא האם יש לנו לחוש לדעת מרן כאשר באים אנו להדר ולעשות שליש גדיל ושני שליש ענף, וברוב המקרים שיעור החוליות (אם עושים 7) יוצא קטן מ- 8 ס"מ, וא"כ כל אורך הפתיל קטן מ- 24 ס"מ דבר שלכאורה סותר דברי מרן, מה גם שהביא המשנ"ב דברי הלבוש דהוי לעיכובא ואולי ברכה לבטלה, האם אין בהידור זה הידור שבא לידי קולא?
תודה רבה

תשובה

מהי כוונתך אם יש לחוש לכתחילה לשיטת ר"ת י"ב גודלים שיעור מינימאלי של חוטי הציצית, אם לעכב, בוודאי שלא. אלא שיטת רבינו, ארבעה גודלים, שהיא גם הכרעת מרן, שו"ע, או"ח, יא, א, שסתם כרבינו, ורק צריך דעת ר"ת כי"א שנהגו כמותו.
ואם להידור, הרי גם לרבינו אפשר להאריך יותר מן השיעור, רק שישמור על נוי, שליש גדיל, ושני שליש ענף. וכך נהגו בחוטי ציצית יחסית ארוכים, אבל אדם שמתקשה למצוא חוטים ארוכים, ינהג כרבינו, וכן אם נתגרד מן החוטין. תוכל לגלוש לאתר נצח ישראל ולהאזין באודיו בהלכה יומית בעניין זה.