אתה בוודאי מתכוון לסימן מ"ג, לא לסימן מ"ד, עמ' פט.
שם יש חילופי אגרות בין מארי יחיא משרקי בנו של מארי דוד משרקי, לבין מארי אברהם אלשיך, בדבר הדקדוק בקריאת התורה, ובביהכנ"ס אלשייך היו מדקדקים ביותר בקריאה ומעירים בקול. ומארי יחיא משרקי הזהיר מן המחלוקת ומפני היוהרה. והסתמך על ספר חמ"י, הוא ספר חמדת ימים, שלא ידוע מחברו, והיו שסברו שהוא נתן העזתי, שהיה שבתאי, אך כנראה הוא לר' ישראל יעקב אלגאזי, שהיה מקובל וכתב דרושים יפים על התפלות ועל השבת ומועדי ישראל. וחכמי תימן, לרבות מהרי"ץ, מצטטים ממנו, ומה שכתב "ובפ' יוה"כ ד' קע"ה ע"א כ', כוונתו שבפרשת יום הכיפורים שבספר חמדת ימים, דף קעה, ע"א כתב.

דרך אגב גם הגר"י קאפח ז"ל היה בדעה שספר חמדת ימים אינו לנתן העזתי.