בענין כתיבה על אדים וכו' שנכתב באור ההליכות האחרון.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
ראיתי מש"כ כת"ר בעלון האחרון שכתיבה על אדים מותרת בשבת מפני שזה נחשב אינו מתקיים בכלל שעם גמירת הכתיבה מתחיל להמחק, וקשה לי מנא לן לחלק חילוק זמני, החילוק היחיד שמצאנו בדברי רבנו הוא לאותה שבת שזה איסור דרבנן אבל פחות מזה להתיר קשה לי, ועוד שכת"ר הסיק מזה להתיר שפתון [אבל למעשה מפני מש"כ מארי] עדיין לע"ד נראה שאינו דומה כלל, ששפתון אף הפשוטים שבהם נשארים זמן רב מעבר לאדים שמתכלים מהר, ועוד שסברת הרב זה דוקא שאוכלת וכיוצ"ב אבל מה נעשה אם יוצאת לסיבוב בחוץ, ועוד קשה לי שאדים נעלמים לבד אבל שפתון ע"י מעשה, וכל זה בשפתון פשוט, אבל היום רוב הנשים משתמשות בשפתון עמיד.
בברכת ישר כוח לרב שמקדיש את כל כולו למען יהדות תימן ולמען כלל עם ישראל .
שאלותיך נכונות וחילוקיך נכונים. ואעפ"כ מבחינה עקרונית (לא הלכה למעשה), לענ"ד כל שאינו מתקיים כלל מותר, ולא רק פטור, והדבר פשוט, כשהכתב אינו מתקיים, ומתבטל מאליו, כמו בכתב ע"ג אדים, אלא שלענ"ד גם באודם (אם אינו עמיד), ואע"פ שהאודם לא מתבטל מאליו, אבל הוא מתבטל ע"י האדם, בדרך התנהגותו הרגילה. ולגמרי לא בדרך שהאדם מתכוון לבטלו, כי על כגון מציאות כזו, לענ"ד חז"ל לא אסרו.