הודיה על חסדי ה'
שלום כבוד הרב!
בעקבות שינויים בעיסוקים שלי ושל בעלי, היינו צריכים למצוא דירה במיקום נוח לצורך נסיעות ומעון לילדה, וכן במחיר מינימלי כי אין לנו אפשרות אחרת. היינו מאוד מוטרדים מכל הצרכים הללו, ובסופו של דבר, ישועת ה' כהרף עין, קיבלנו הצעה לדירה במקום קרוב מאוד למקום עיסוקי, וממש בזול. יש לי רצון להודות לקב"ה על חסדיו הגדולים ואני אשמח מאוד אם הרב ידריך אותנו אילו מעשים אנו יכולים לעשות על מנת להגיד
תודה לקב"ה.
א. תאמר נשמת כל חי, בשבת הקרובה, התכוון להודות לה', גם על חסדו זה עמכם.
ב. אם יש ביכולתכם, עשו סעודת הודיה בביתכם זה, ועשרה זקנים.
תכנים לקריאה נוספת
האם אשה רשאית לומר "קדיש יתום"?
מהם המקורות של "קדיש יתום" והאם יש לאמץ מנהג זה למרות שאין לו שום זכר בתלמוד?
האם קטן או אשה נכללים בגדר ציבור המהווה תנאי הכרחי לצירוף למנין, לקריאה בתורה, ולומר קדושה וכיו"ב?
אם "קדיש יתום" נועד לע"נ של הנפטר, האין זה עומד בסתירה לכלל שנקבע ע"י חכמי ישראל שאין כפרה לאחר מיתה?
טעמים מצוות שלא רלוונטיים בימינו
לק"י שלום למו"ר ערוסי שליט"א, רבנו פסק כי אין שואלים על הגשמים עד ז' חשון כיון שעולי הרגל שהגיעו מבבל עוד לא הגיעו לביתם ואנו לא רוצים שהגשם ירד עליהם; אך כיום - לא זו בלבד שאין עולי רגלים כאלו אלא שאנו כה צריכים להמון גשם אך לא שואלים אותו בגלל טעם שנראה שכבר אינו רלוונטי!?
תודה רבה על זמנך.
השתטחות על קברי צדיקים - חיזוק או פגיעה באמונה בקב"ה?
מה עשה כלב כשפרש מהמרגלים והלך להשתטח על קברי אבות האומה?
האם ישנם מצבים הלכתיים שנזקקים לעלות לקברות הצדיקים? אם כן, מה התרומה של הפעילות הזו לחיזוק האמונה?
כיצד ניתן לנתב את הנהירה ההמונית של הציבור הרחב לקברות הצדיקים ללימוד הכללים ההלכתיים הנכונים בעת שכזו תוך בלימת השפעת התופעות השליליות הנגרמות בביקורים אלו?
עשה לך רב
שלום רב!
אני הלכתי בדרכי אבי בעניין פסיקת הלכה וקבעתי לי את שולחן ערוך המקוצר, ועכשיו כשבגרתי והתחלתי לחקור על המסורת ועל מנהגי תימן, החלטתי לחזור למקורות ולפסוק ע"פ רבנו, ומכיוון שמורי ע"ה היה הבקיא בדורנו לעניין מסורת תימן ותורת רבנו החלטתי ללכת בדרכיו, וכשמצאתי את האתר נצח ישראל, החלטתי ללכת ע"פ פסיקת ההלכה של הרב כממשיך דרכו של רבנו ושל מורי.
אך יש דברים שקשה לי לפסוק כמו הרב, לדוג' בעניין תכלת ועלייה להר, אני עולה להר ושם תכלת וככה גם עושים אצלנו בישיבה..