דילוג לתוכן העיקרי

שוב - ויהיו ימי נח

שאלה

לק"י לכבוד הרב שליט"א, שלמכון יסגא לחדא! קראתי את תשובותיך על קריאת הפסוק בפרשת נח בספר תורה אשכנזי/ספרדי, ובכל זאת אבקש להציג זווית אחרת של השאלה. זה שנים שאני (תימני) קורא אצל אשכנזים, ולרוב בלית קורא אחר. הנהגתי בעצמי בפרשת נח לקרוא פעמיים את רצף המילים 'הבעייתי' בסדר זה: "ויהי ימי נח. ויהיו ימי נח" (והכול בתיאום עם הגבאים...). למדתי כך ממנהג נפוץ אצל קוראי מגילה אשכנזים הקוראים פעמיים 'ואיש לא עמד לפניהם/בפניהם' וכן 'להשמיד להרוג/ולהרוג ולאבד' (אע"פ שהבדל גדול יש בין קריאת המגילה שקראה על פה יצא ובין קריאת התורה שאין לקרוא על פה). בדרך זו אינני מבקש לצאת ידי חובת כל השיטות, כי ברי לי וקים לי בגרסת 'ויהיו'. כל רצוני בזה גם לסבר את אוזני השומעים וגם לקרוא את הנוסח המתוקן. שהרי לדידן, מאי שנא מילה זו ממילה אחרת שנמצאה בה טעות בספר תורה?! אם ד"מ נכתב 'צפלחד' במקום 'צלפחד' (בעיניי ראיתי), בוודאי שיש לקרוא 'צלפחד' כדין (לשיטת רמב"ם שמברכים על ס"ת פסול) ולא חשיב קורא על פה. שאלתי היא אם הפתרון שאני מציע נראה בעיני הרב, ואם לאו - מה כדאי לעשות בבית כנסת אשכנזי? תודה רבה, דורון

תשובה

בכל עדה יקראו לפי מסורתה. ואין לבלבל את השומעים בקריאות שונות ומשונות, כפי שיש נוהגים לקרוא זכר עמלק בהיגויים שונים.

וביהי וביהיו. הרי אם כתוב ויהי וקרא ויהיו הריהו כקורא על פה.

ועוד שקריאה אחת אנו חייבים ולא שתי קריאות במילה אחת או בפסוק אחד.

צא וראה שמנהג אשכנז לקבוע מזוזה באלכסון כדי לצאת ידי חובת רש"י שקובעה זקופה וידי חובת ר"ת שקובעה שכובה, נראית בעיני הגר"א כקרח מכאן ומכאן. ועל דין זה תקיש לעניננו.