א-ב. אם הגיע זמן ק"ש המצוותי, סמוך להנץ, ועדיין אין מניין, היחידים יאמרו ק"ש בלבד, בלי ברכותיה, סמוך להנץ, ולכשיגיעו המתפללים יתפלל עמם במנין ויחזור ק"ש עם ברכותיה (שטרם אמרם), כי אינן ברכות מצוות, אלא ברכות שבח, ולעצם האבחנה האזן באתר נצח ישראל באודיו בהלכה יומית.

ג. בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים עלינו לדעת שרבינו לא מנה כמצווה בפני עצמה, זכירת יציאת מצרים, אלא מנה מצוות הגדת יציאת מצרים בליל הסדר, מנה מצוות קידוש בלילי שבתות ומועדי ישראל, ובכל אלה נאמר זכר ליציאת מצרים.

והנה רבינו מנה מצווה לקרוא ק"ש כל יום בבוקר ובערב, שלוש פרשיות. הפרשה השלישית כוללת זכירת כל המצוות ע"י מצוות ציצית, וזכירת יציאת מצרים. כך יוצא שמצווה מן התורה לזכור את יציאת מצרים כחלק בלתי נפרד ממצוות קריאת שמע.

צ"ע, אם גם קריאת פרשת ויאמר, שבה נזכרה פרשת ציצית ויציאת מצרים, בלילה, שהרי ציצית לא נוהגת בלילה, וקוראים גם פרשה זו בלילה בגלל מצוות זכירת יציאת מצרים. האם חובה זו של זכירת יציאת מצרים בלילה במסגרת מצוות ק"ש היא מדרבנן או מדאוריתא. ונראה לי שהיא מדאוריתא, עיין רבינו ק"ש, א, ב, והערת מהרי"ק אותיות ט-י.