קברות צדיקים - המשך
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שבימי התעניות על הבצורת, וכשלא נענו כלל, יוצאין לבית הקברות. ותכלית היציאה לבית הקברות היא כדי שנזכור שהננו חשובים לפני ה' כמתים. מה העניין להראות לקב"ה שאנחנו כמו מתים?
האם המנהג לתת לאבל את הפרוסה ביד זה מנהג או דין? מה הטעם לכך? ומה הטעם שלאדם רגיל לא נותנים את הפרוסה ליד?
עיין רבינו, ברכות, ז, ה, והערת מהרי"ק ז"ל אות ט. ושו"ע, או"ח, קסז, יח.
והעולה מן המקורות, שזהו מנהג קדום, מנהג חשוב, כדי לבטא הכנעה של האבלים, ותמיכה של המנחמים, והדין מחייב שמירת מנהג זה. וכן מנהג חשוב, שלא למסור פת הבציעה בידי המסובים, שאינם אבלים מטעמי נימוסין. וצריך לשמור גם מנהג זה. להרחבת עניין זה גלוש לאתר נצח ישראל, והאזן להלכה יומית באודיו.