שלא עשני גוי
לק"י שאלתי לכבוד הרב: האם גר צדק מברך "שלא עשני גוי"? המפרשים נותנים נימוקים לכאן ולכאן, כל אחד לפי שיטתו והשקפתו ונדמה לי שהרמב"ם סתם. 1. האם חז"ל תיקנו ברכה זו על עצם בריאת האדם כפי שהוא נולד, או האם אפשר ליחס לגר מה שהרמב"ם כותב בתשובה רצ"ג (בלאו) ואני מצטטת: "...אם אנו מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם". במילים אחרות: האם הייחוס הזה קנוי לגר רק אחרי שהתגייר, או כבר קנוי לו כשנולד באפשרות שניתנת לכול גוי להתגייר? 2. באותה תשובה, רבנו כותב שיש בחירה ביד הגר לומר "שהוצאתנו ממצרים" או, אם הוא רוצה, הוא יכול "לשנות ולומר שהוצאת את ישראל ממצרים ושעשית ניסים עם ישראל". האם הכלל הזה יאפשר לגר לבחור לעצמו באותה מידה אם לומר או לא לומר "שלא עשני גוי"? ושכרו כפול מן השמים.
אמנם אבודרהם בספרו בענין ברכות השחר הביא תשובת הרמ"ה (ר' מאיר הלוי אבולעפיה), שגר לא יכול לברך שלא עשני גוי, שהרי מלידתו הוא גוי, ושיטתו השפיעה על הב"י, או"ח, מו, אך אחרי בקשת המחילה, אין הכרח לדבריו, שהרי גר שמתגייר הוא כקטן שנולד דמי, ולכן יכול לברך שלא עשני גוי ובמיוחד לפי שיטת רבינו בתשובה. וזו דעת השלה על חולין, פרק דרך חיים תוכחת מוסר, וטוען שנפל שיבוש בהגהת הרמ"א על השו"ע, או"ח, מו, ד, ושצ"ל שגר יכול לברך שלא עשני גוי. כך נוצרה מחלוקת בין האחרונים. יש אומרים שגר אינו יכול לברך ברכה זו, ויש אומרים שהוא יכול לברך ברכה זו. ודעה זו נראית לי עיקר ובמיוחד לפי שיטת רבינו.