א. אם הנקב במגופה – מותר, שהרי החבית כלי, ואינו מתקינה ע"י הנקב.
וכן מותר לפתוח בקבוקים וקופסאות שימורים, כי הם כבר היו כלי, והכניסו לתוכן תכולה, ורק לאחר מכן סתמו אותם.
מה גם שקופסאות שימורים מושלכות ברובן, לאחר ריקון תכולתן.
ב. דבק עראי – אינו הדבקה, במיוחד שעתיד לסלקו או להישמט.
ג. רק משבעת המשקים, ומדובר בחרוסת דלילה, שאין היא סמיכה, שאם היא סמיכה אין זה בגדר טיבולו במשקה.
והחרוסת מדוללת באחד משבעה משקים, מים, או יין, או חומץ וכיו"ב.
ד. אכן כן, במיוחד כשהטבעת רפויה באצבע, וניתן לסובב אותה בקלות, מצד הדין אין חיוב להסירה.
והרבה נשים מחמירות ומסירות את הטבעות ולא אחת ששכחו את הטבעות, ומעשה היה, שאשה ראתה טבעת ליד הכיור ומדדה אותה ונטלה אותה, ובעלת הטבעת שאיבדה את הטבעת הצטערה צער גדול, כי זו היתה טבעת הנישואין שלה. ולימים בעלת הטבעת והגנבת נקלעו לאירוע משותף, ובעלת הטבעת זיהתה את הטבעת באצבע הגנבת, והתפרצה באופן רגשי, ואירעה תקרית מבישה, כי גם הגנבת נמנית על שלומי אמוני ישראל.