שלום וברכה למארי,
קיבלתי לידי ספר שיצא לאחרונה המכיל הלכות שונות ומגוונות על פני תקופה ארוכה בדברי ימי עמנו,אודות יחס ההלכה,ההשקפה, והפוסקים לניצול שעות הפנאי בכל הקשור לטיולים,ספורט,נופש,תרבות וכו'.
נראה לעניות דעתי ,כי נושא זה,כפי שציין מחבר הספר,הינו נושא חשוב מאד לימינו אלה בהם שעות הפנאי,גם אצל שומרי תורה ומצוות,הולכות ורבות,וההיצע רב ומגוון.
המחבר מצטט מקורות רבים מרבנו לכאן ולכאן;מקומות שרבנו "מחמיר" בהם (למשל הלכות תלמוד תורה) ומקומות שרבנו "מקל" בהם (למשל היחס לפעילות גופנית ב"הלכות דעות").
ילמדנו מארי,את המנסים לצעוד בדרך רבנו,כיצד,בתקופתנו,יש להתייחס ל"מילוי" שעות הפנאי בטיולים,נסיעות לחו"ל,קריאת ספרים מכל סוג,פעילות גופנית,תיאטרון ועוד תחומים המוצעים לדתי ה"מודרני".
שכרך מאת ה' על פעלך
ירון