הסגת גבול בהעברת שיעורי תורה
שלום לכבוד הרב !!! "והאמת והשלום אהבו" לצערינו נגרמה אי נעימות בתוך יישובינו בין שני אברכים, יצויין כי שניהם, אינם בני המקום ואינם גרים בו, אלא חתנים של בנות היישוב לשעבר, אנחנו גרים ביישוב שטעון חיזוקים רוחניים, ואותם שני אברכים אומרים דברי תורה, דברי חיזוק לציבור (בשבתות ובחגים) בתפילות וכן בהזדמנויות נוספות, שנוצרות ע"י יוזמות שלהם בשיתוף עם הציבור. קרה מקרה ובשבת מסויימת נזדמנו שני האברכים לאותו יישוב, יצויין כי מס' חברים מביהכ"נ (לא כולם משתתפים בשיעור) קבעו שיעור, כשעה לפני מנחה בשבת, עם אחד האברכים נקרא לו לצורך העניין, "ראובן" (חשוב לציין שהוא היוזם של השיעור הזה, בשיתוף הציבור, בעבר לא התקיימו שיעורים לפני מנחה, לאחרונה התקיימו כ-3 שיעורים עם ראובן לא בקביעות אלא רק כאשר הוא ורעייתו באים לבקר את הוריהם ביישוב). לפני "עלינו לשבח" במוסף, הזמינו את "שמעון" להגיד דברי תורה, והוא סרב לומר, וביקש כתחליף, למסור את השיעור לפני מנחה, אך עדכנו אותו שהשיעור כבר נקבע עם "ראובן" האברך השני,כבר ביום חמישי, וכאשר הבין הגבאי את הבעיה, בא לקראתו הגבאי, והציע לו אף לחצות את הזמן בינו ובין "ראובן" - האברך השני, והוא סרב, בטענה ש"ראובן" מתפלל בבית כנסת אחר, והוא ("שמעון") כאן, וראובן מוזמן לייזום שיעור שם, ויעבירו שם, ואילו הוא, לדעתו מעין "מרא דאתרא" בבית כנסת זה, וזכותו קודמת לחברו כאן, וזכותו למסור את כל השיעור, ואילו ראובן מסיג את גבולו, לבסוף לוי "אברך שלישי" אמר במקומו דבר תורה במוסף, וכן לבסוף, לא חל שינוי בסגירה הראשונית (מיום חמישי) עם הגבאי, ו"ראובן", האברך הראשון מסר את השיעור במלואו והוא, שמעון, "יצא קרח מכאן ומכאן", לאחר מכן נודע לנו שהאברך השני נפגע מכך רגשית, והוא מרגיש שנעשה לו עוול. שאלתינו : האם הצדק עם "ראובן", האברך הראשון שיזם את השיעור הזה, וכן סגרו איתו חברים מתוך ביהכ"נ באופן מיוחד גם הפעם, כבר מיום חמישי, והוא הכין שיעור שמחייב לפחות כשעה לטובת העניין ?! האם עדיין ישנה חובה עליו לפייס את "שמעון", חבירו האברך, או שהוא פטור בכלל, או שזה רק ראוי לפנים משורת הדין, או שעל "שמעון", האברך השני, להתעלות על עצמו, ולהבין את המצב המורכב, ולמחול לראובן , ולהתמודד ?! או שיש צדק בתביעה של "שמעון", האברך השני שהוא, מעין "מרא דאתרא", ויש לו זכות קדימה, כי הוא מתפלל שם עם חותנו ואילו ראובן לא ?! או שהעובדה שהציעו לו חלופה והוא לא קבלה, הם אכן יצאו ידי חובת ההלכה, והצדק , וכן העובדה שרצו לפייסו בדבר תורה במוסף, וזה היה מבחינתם מספיק ?! תודה מראש כבוד הרב.
לראובן ושמעון יש דין אורחים. שמעון אינו כמו "מרא דאתרא", רק בגלל שהוא מתארח אצל חותנו שמתפלל באותה בית כנסת, אלא אם כן הורגלו לשאול אותו שאלות הלכיות, ועל פי הוראותיו נוהגים.
אדרבה אסור לשמעון להסיג גבולו של ראובן, שיזם את השיעור, וכבר נקבע עמו, ומעלין בקודש ולא מורידין. ולאחר המקרה שקרה, טוב שבני היישוב ייהנו משני האברכים, ויקבעו שיעור קבוע לפני מנחה, ויתאמו את האירוח של ראובן ושל שמעון שלא יהיו חופפים, עד כמה שהדבר אפשרי, כדי שיהיה להם שיעורים קבועים באותה שעה, פעם ע"י ראובן ופעם ע"י שמעון, ושלום ושלימות רוחנית יצאו מהתנהלות כזו.