לימוד תורה שהוא חובה מעבר לצורך לדעת את המותר ואת האסור, אלא בגלל שה' כרת איתנו ברית, שנהגה בתורה יומם ולילה, הוא המצוה לעסוק בתורה. וביסוד מצוה זו, בגלל שה' ברא יצר הרע (=בעיקר היצר המיני), וה' ברא תורה סם נגד יצר הרע, שהואיל וההלכה מתייחסת לגבר, כיותר יצרי, היא ציוותה דווקא אותו להגות בתורה יומם ולילה, כדי לרסנו, ולהכשירו לעבוד את ה'. ואם הוא אינו עוסק בלימוד תורה, הוא ייענש על כך, מלבד שבוודאי יצרו יכשילו. לכן האישה, שהיא פחות יצרית, לא נצטוותה לעסוק בתורה, במובן של להגות בה יומם ולילה, ולכן היא לא נענשת אם לא עסקה בתורה, ואינה מברכת על לימוד התורה שהיא לומדת לצרכה שתדע המותר והאסור.