שלום לכבוד הרב
1. בפרק ו הלכה ח מהלכות שבת אומר רבינו "דבר שאינו מלאכה, ואין אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות--מותר לישראל לומר לגוי לעשותו בשבת: והוא, שיהיה שם מקצת חולי, או יהיה צריך לדבר צורך הרבה, או מפני מצוה."
מה זאת אומרת דבר שאינו מלאכה בהלכה לאחר מכן מביא רבנו דוגמא של כותב שטר על בית בארץ ישראל האם המיעוט של בית בא"י רק בו הותרה מלאכה או שלא הבנתי היטב את דבריו?
2. בפרק י"ט הלכה י"ח כותב רבנו " ..המתעטף בטליתו, וקיפלה מכאן ומכאן בידו או על כתפו--אם נתכוון לקבץ כנפיו, כדי שלא ייקרעו או שלא יתלכלכו--אסור; ואם קיבצן להתנאות בהן, כמנהג אנשי המקום במלבושן--מותר."
האם הכוונה היא כמו בימינו שמתעטפים על הצוואר ומסובבים על הכתף או מחזיקים ביד ?
ואם עושים כך מפני החשש שלא יקרע מה האיסור ? שנרים את מה שנקרע ?

תודה רבה ויישר כח על כל פעלך