ברור
שלום לרב
בהמשך לשאלתי שכבר ענית ברצוני לברר מספר נקודות.
1. בארוחה בלי לחם שלא נטלתי ולא בירכתי המוציא אבל בסוף שבעתי צריך לברך ברכת המזון?
2. למה אסור לצבוע שער? והאם עלי לאסור כך גם ספריי הנשטף במים כמו ספרי של תחפושות?
הנותן בפיו תבלין כגון זַנְגְּבִיל, הל וציפורן בצורתם השלמה (לא אבקה) בשביל רפואה טעם טוב או ריח טוב בפה - האם צריך לברך?
לא.
שלום לרב
בהמשך לשאלתי שכבר ענית ברצוני לברר מספר נקודות.
1. בארוחה בלי לחם שלא נטלתי ולא בירכתי המוציא אבל בסוף שבעתי צריך לברך ברכת המזון?
2. למה אסור לצבוע שער? והאם עלי לאסור כך גם ספריי הנשטף במים כמו ספרי של תחפושות?
האם נכון/מותר להגיד מזל טוב? הלא אנחנו לא מאמינים במזל.
על איזה חולי יש לברך "הגומל" לאחר שנתרפא?
האם דרוש רופא לקביעה זו?
באיזה שלב יברך הגומל? האם לאחר שנרפא לחלוטין או לאחר לקם ממיטתו ויכול להלך ברגליו?
באיזו רמת חולי יותר לחולה להתפלל במיטתו (תפילת שמונה עשר)?
לק"י מהי הברכה על המאפה הנ"ל שחציו (או קצת פחות) קמח חיטה וחציו (או קצת יותר) תפוחי אדמה ?
שלום כבוד הרב,
אם אני לא טועה, לפי מה שאני זוכר קראתי שלפי הרמבם העולם הבא מגיע לאחר המוות, לכל אדם שמגיע לו.
'השאלה שלי היא מה הכוונה אז שבברכת 'הרואה קברי ישראל המברך מברך 'עתיד להקים אתכם לחיי העולם הבא',הרי אם זה מגיע אחרי המוות אז מה הכוונה להקים אתכם ?הרי לכאורה הם כבר אמורים להיות שם?
שבוע טוב ישנם מצבים שאני נמצא אצל משפחתי ואנו 4 גברים או שלושה על השולחן. האב מברך המוציא לכולם ומוציא ידי חובה כמובן. אך בברכת המזון אחרי הזימון תמיד יש דיבורים והערות אחד לשני של 2 גברים או האחד, כולל שיחות האחד עם השני, קימה מהמקום, ובדיחות או "משפטי מחץ". לא עוזר לרמוז או לבקש מהם להאזין לברכה, וזה קורה כבר לפני חתימת הברכה הראשונה. לרוב יש עניית אמן על הברכות אם כי רק מאחר וצועקים להם את ה"אמן" לכיוון שלהם כרמז עבה. אני מנסה להתחמק מלברך אבל לא יכול לסרב כל הזמן לחמי.
א. האם חובה לעשות מים אחרונים לפני זימון?
ב. אם חובה במים אחרונים, אם דיבר בין המים אחרונים לזימון האם חייב לחזור.
ג. אם יושבים בחורים בשלושה שולחנות אחד ליד השני האם יכולים להצטרף.
ד. מי שבאמצע האכול יכול להצטרף לזימון של מי שגמר, ואם כן האם מותר לו לדבר לאחר הזימון.
תודה.
מדוע מתחייבים ברכת "שהחיינו" על מקרא מגילה והרי לכאורה היא מצווה שאין בה מעשה?
שלום לכבוד הרב הרב ענה מה מנהג עדתו, ואני שואל האם מנהג עדתינו (יהדות חבאן) הוא נכון או בטעות יסודו? אציין כי חיפשתי את התשובה בעצמי וראיתי כי כך אומר רבנו חננאל (עירובין מ:) ולא ברור האם הרמב"ם בהלכות שבת פכ"ט הלכה ג' מתייחס להלכות הקודמות שבאותו פרק או שזו הלכה לכשעצמה ואין קשר לקידוש על הכוס. אודה לרב שיתייחס שוב לשאלתי, וגם לשאלת הוצאת ידי חובה את הנשים שלא ברכו. בברכת פורים שמח לרב ולכל בית ישראל.