שיחות בין גברים לנשים
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב!
עיקר השאלה שאני רוצה לשאול, היא מה צריכה להיות המגמה היהודית בנושא של שיחות בין גברים ונשים? ומתוך ההבנה העקרונית הזו מה צריך להיות המנהג בפועל.
בתלמוד (עירובין נג,ב) אנו מוצאים גישה מאוד מחמירה של ברוריה, שלכאורה נראה שהפוסקים מתייחסים אליה בכובד ראש, ש"אל תרבה שיחה עם האשה" זה אפילו ממש מילים זניחות! האם כך יש לנהוג? זה נשמע מאוד קיצוני בימינו.
האם בעקבות המציאות שהשתנתה ההלכה משתנה? האם יש דבר קבוע וברור בהלכה בנושא זה? האם הדבר נתון לנפשו של כל אחד, ו"נתת תורת כל אחד בידו"?
לאחרונה השמיעו לי רעיון שהשאיפה צריכה להיות, שידברו הגברים והנשים ללא הגבלה, אך מתוך קדושה. לי הדבר היה נשמע זר, אבל שמא אני טועה, ואני צריך לתקן את השקפותיי?
הנושא מאוד מבלבל אותי, בפרט שאני מרגיש שההשקפה שלי שיש לצמצם שיחות בין גברים ונשים, נראית בעיני אחרים, שאני יודע שהם יראי שמים בתכלית, כדבר מוזר.
וממילא אני מאוד נבוך, מרגיש בודד בהשקפתי, זה גרם לי לנסות לחפש, ואני מרגיש שלא מצאתי מענה ברור בהלכה.
אסכם:
א) מה צריכה להיות השאיפה הכללית החברתית?
ב) מה צריך להיות ברמה האישית?
מגמה מצמצמת - מתוך חכמה וזהירות מפגיעה בצד שכנגד?
או מרחיבה - מתוך קדושה, וידיעת מגבלות בשיחה?
או שמא הדבר תלוי כל אחד בנפשו?
אודה לרב שיפתור את ספקותי.
בברכה והוקרה
האיסור הוא רק על דברי חיבה, אבל דברים שאינם של חיבה, אלא דבר צורך (בנק, זבניות ועוד), מותר. אבל יש צורך להיות חכם ולראות את הנולד, ולא להרבות בדברים המותרים, שמתוך כך יש ומתפתחים קשרים שעלולים להביא לידי עבירה ומעשה ברוריה יוכיח.