יין לקדוש
לאחרונה קראתי ספר "תשובות הרב קאפח" של הרב שלום נגר מתוך כתבי יד בעמוד ריז מבואת תשובת הגאון הרב קאפח לענין היין המפוסטר שבו נאמר שיינות כרמל מזרחי ראויים לקדוש על פי שיטת הרמבם דבר הסותר לכאורה את מה שנאמר בהלכות ברכות פרק ח הערה ה כיצד פותרים זאת?
אין סתירה בין המקורות שציינת. לדעת מארי, יין מפוסטר של כרמל מזרחי כשר בדיעבד. זאת משום שאינו מבושל, מאחר ובתהליך הפיסטור לא הגיע לרתיחה.
לדעת מארי, בשיטת רבינו, יין מבושל אינו אלא לפתן ולכן ברכתו שהכל.
מארי דוחה דעת הסוברים שהבישול פוסל יין הוא דווקא שמחסרו. כי לא בחסרון מכמות היין תלוי הדבר, אלא, כאמור, אם הגיע בבישול לדרגת רתיחה, שאז הוא נחשב למבושל ופסול. ובהלכות ברכות, ח, הערה ה, מתפלמס עם הסוברים שהיין המבושל הפסול הוא דווקא שהבישול חיסרו. ולדעתם הפיסטור, אין מחסר היין מאומה, ומארי דוחה סברתם וגם דוחה קביעתם העובדתית, שכאילו הפיסטור אינו מחסר מהיין מאומה.