לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."

א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)

ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?

ג) לאור 2 שאלות אלו: כיצד צריך לנהוג אדם שנאלץ לקרוא ק"ש ביחידות ובכ"ז מצטרף למנין במועד אחר (אם קרא ק"ש טרם שחרית שבבית הכנסת, או אחר ערבית טרום צאת הכוכבים שבבית הכנסת) - האם יאמר את הברכות, ואת הפרשיות (כקורא בתורה) במנין עצמו, או שמא יאמר את הברכות, ואולי אף את הפרשיות, רק כאשר יקרא ק"ש במועדה ובתפילה עצמה ימתין ל-18? (אני מניח שאסור לומר פעמים).
במקרה הראשון (אמירת הברכות בתפילה במנותק מק"ש במועדה), ישנו קושי מסוים עם הלכה ה, שלא תקוים, אם משמעות הלכה יג היא שאין מדובר בק"ש אלא כקריאה בתורה.
האם יש צורך בכוונות מיוחדות אם אומרים ק"ש כקורא בתורה כלומר להתכוון במפורש שלא לקיים את המצווה באת הקריאה הנ"ל ?

תודה רבה מעומק הלב על פועלך המבורך, יישר כוח ושא ברכה,

תומר