דילוג לתוכן העיקרי

שאלות בגמרא

שאלה

שלום,
א. כתוב בגמרא (מכות ה:) לגבי יהודה בן טבאי שאמר אראה בנחמה וכו'.. אני שואל איך הוא אמר דבר כזה הרי אין לפתוח פה לשטן, איך אמר שלא יראה בנחמה אם לא..?
ב. באותה גמ' שם כתוב שהוא דן דין של עדים זוממים וטעה, ושאלתי היא איך הוא דן אותם לבד לא צריך ב"ד בשביל זה?
ג. בגמ' בב"מ פרק ראשון (י) כתוב (נדמה לי שזה ציטוט של משנה) על עובד בשדה שיכול להשאיר שכל מה שלא לקט יבוא בנו ויאסוף, ואני שואל אולי הוא יעשה זאת בכווונה וישאיר כמה שיותר תבואה שתשאר לבנו אחריו?
תודה רבה לרב!

תשובה

א. ר' שמעון בן שטח הוא שאמר אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי. ופירש רש"י שדיבר בלשון סגינהור, שלא יראה בנחמה, על עצמו דיבר, וזאת כדי לחזק דבריו. וא"כ הוא דיבר באופן כללי על הנחמה העתידית, ולא דיבר על חורבן או גלות מסוימים. הפירוש השני, שכביכול אמר שימותו בניו שלו, ויבואו לנחמו, וביטוי זה, לפי פירוש זה, הוא בעייתי, במיוחד לאישיות דגולה כמו ר' שמעון בן שטח.
ב. לא הוא דן לבד, אלא הוא ובית דינו.
ג. אתה מתכוון לסוגיא ב"מ, יא, א, שם הובאה ברייתא, ויש בה דעות שונות. ובאוןפ כללי נאמר שם, שאם פועל נשכר ע"י בעל השדה לקצור שדהו, מותר לבנו העני של הפועל ללקוט מן הלקט. כשם ששאר עניים רשאים ללקט באותה שדה ובאותו זמן שבנו של הפועל מלקט. כיהיה עולה בדעתו לאסור על בנו העני של הפועל ללקט בכלל העניים, בגלל שאביו עובד באותה שדה, השמיענו, שאין הבן שונה משאר העניים.