א. ר' שמעון בן שטח הוא שאמר אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי. ופירש רש"י שדיבר בלשון סגינהור, שלא יראה בנחמה, על עצמו דיבר, וזאת כדי לחזק דבריו. וא"כ הוא דיבר באופן כללי על הנחמה העתידית, ולא דיבר על חורבן או גלות מסוימים. הפירוש השני, שכביכול אמר שימותו בניו שלו, ויבואו לנחמו, וביטוי זה, לפי פירוש זה, הוא בעייתי, במיוחד לאישיות דגולה כמו ר' שמעון בן שטח.
ב. לא הוא דן לבד, אלא הוא ובית דינו.
ג. אתה מתכוון לסוגיא ב"מ, יא, א, שם הובאה ברייתא, ויש בה דעות שונות. ובאוןפ כללי נאמר שם, שאם פועל נשכר ע"י בעל השדה לקצור שדהו, מותר לבנו העני של הפועל ללקוט מן הלקט. כשם ששאר עניים רשאים ללקט באותה שדה ובאותו זמן שבנו של הפועל מלקט. כיהיה עולה בדעתו לאסור על בנו העני של הפועל ללקט בכלל העניים, בגלל שאביו עובד באותה שדה, השמיענו, שאין הבן שונה משאר העניים.