דילוג לתוכן העיקרי

המשך בעניין דעת מרן גאון הדור הגר"ח כסאר שאמר הלל ביום העצמאות עם ג'עלה

שאלה

כב' הרב, תודה על תשובתך בשם הרב משה עתארי הי"ו.

אולם ירשה נא לי כב' הרב להעיר על תשובתו התמוהה, ואילולא כבוד התורה אזי הייתי אומר שהיא חצופה. הכיצד אפשר לטעון ואני מצטט "אכן השפיעה עליו (על הרב כסאר) משפחתו ע"י החתן והנכדים.
לכל תלמידיו ובמיוחד לחרדים אמנם לא נתן הלכה שחייבים לומר הלל, אך לא שלל את אמירת ההלל".

בוא נחשוב לרגע שהיינו מדברים כך על גדול אחר, לדוגמא על הרב אלישיב זצ"ל, והיינו כותבים עליו כך שהשקפתו נבעה מכך שהושפע מחתנו ונכדיו. איך אז זה היה נשמע? האם זו לא חוצפה להציג את מרן הגר"ח כסאר כמובל על ידי חתנו ונכדיו? האין זו זילות התורה? האם רק בגלל שהרב עתארי לא זכה לגדול ביהדות האמיתית בתימן כמו מרן הגרח"כ אלא בתוך העיוות של ההשקופעעע בישיבות הליטאיות שחינכו בארצנו זן תימני חדש בעל רגשי נחיתות (בהשקופעעע לא בלימוד ושימור ההלכה והמנהגים הטובים). איך הוא מציג את מרן הגרח"כ כאילו חלילה היה משיב לדתי לאומי כך ולחרדי היה משיב אחרת? אין זו אלא תיסכולו שאין מרן הגרח"כ מסכים עם ההשקופעעע הליטאית המעוותת שלו ורבותיו הליטאיים.

אין צל של ספק שמרן הגרח"כ לא פסק לחרדי אחרת ממה שהוא פסק לעצמו ולדתיים לאומיים! בפרט שידוע כי פסק על בחורי ישיבה שעליהם להתגייס לצה"ל יותר משאר העם.

הכותב בכאב, משה.

תשובה

לצערנו, היחס ליום העצמאות בקרב רבני ישראל ושלומי אמוני ישראל הוא קוטבי ביותר, וחבל חבל שרבני ישראל לא משכילים להקהות מקיטוב זה ע"י ההנחיה שאלו ואלו דברי אלקים חיים עד יבוא מורה צדק.
לגופה של השגתך, אני סמוך ובטוח שהרב משה עטארי לא התכוון חלילה להציג את הגרח"כ באור שלילי, כי הוא מורו ורבו, ואני יודע שהוא מעריצו, וכולנו מצווים לשמור על כבוד הרבנים שבחיים והללו שכבר אינם בחיים עמנו.