דילוג לתוכן העיקרי

הכהן והישראלי

שאלה

אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש? והרי זה עוול?! אז כמו שמי שאינו לומד שיצא לעבוד כך גם שחלק מהכהנים יקבלו נחלה\תעסוקה? ובמקומם יכנסו ישראלים אשר כן חשקה נפשם בשקיעה בעולמה של תורה ובהדבקות בקודש!?

תשובה

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך, וכל מעשיך יהיו לשם שמים. אין הכוונה בברכת כהנים שנהיה כמותם ע"י שנחיה כמותם, אלא שכל מעשינו יהיו לשם שמים, ואפילו עבודת פרנסה וטיפול בילדים ובצרכים משפחתיים וקהילתיים. וכל שהדברים נעשים לשם שמים, הקב"ה מעלה על אדם כזה כאילו עבד את ה' ככהן בעבודתו. הגע בעצמך שחז"ל אמרו שהעוסקים בצרכי ציבור ונטרדו מלקרוא ק"ש בזמנה, מעלה עליהם כאילו קראו ק"ש בזמנה.