דילוג לתוכן העיקרי

שבת פכ״ב הלכות ה-ו

שאלה

שלום לכבוד הרב

לפי דברי הרה״ג ר״י קאפח זצ״ל בהערה ח על הלכה ה ״ אמבטי של מרחץ..״ שהדברים נאמרו דווקא במרחץ ובמקרה כזה אסור מדרבנן משום גזרת מרחץ , לא הבנתי איך מורי מיישב את קושית הכס״מ מדברי רבינו בהלכה העוקבת לה שבאמת משמע מהלכה זו שבכל כלי ראשון אסור ליצוק צונן אפילו שאינה של מרחץ ?!

תשובה

אין קושיית הכס"מ קושיא לפי ההסבר של מארי בדברי רבינו, כי לפי מארי, רבינו סובר שאיסור חימום מים או הרתחתם בשבת, היא רק בכלי ראשון שעל גבי האש, ואין איסור תורה לחמם מים צוננים בכלי ראשון, שאינו על גבי האש, משום שאין גדר בישול במים, רק חימום והרתחה שאינה משנה מהותם של המים כי גם כשחוזרים ומצטננים, וחוזרים ומחממים אותם או מרתיחים אותם, הם כמו שהיו בתחילה. לא כן דבר המתבשל, אין בישול אחר בישול כי הוא מתכלה ודולק ע"י ריבוי הבישולים.
ולכן האיסור לתת צונן לאמבטי, גם אם כי כלי ראשון, הוא רק משום גזירת מרחצאות, וכן נתינת מים צוננין למיחם שפינה ממנו מים חמים, אבל נשארו עוד מים חמים, אע"פ שהמיחם כלי ראשון אבל כבר אינו על האש, האיסור הוא רק מדרבנן מדין גזירת מרחצאות מורחבת, כללו את המיחם בכלל האמבטי. ומשום כך כל שנותן כמות גדולה של מים צוננים לשארית המים החמים, רק כדי להפשיר את המים הצוננים – מותר, אף שהמיחם כלי ראשון, וזאת משום שאינו על האש, וכל האיסור חימום מים צוננים במים החמים במיחם הוא רק מדרבנן.