כוונה בתפילה
שאלה
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א
אדם הסובל מכאבי ומיחושי ראש חזקים, עד כדי כך שלא יכול לכוון כל התפילה ורק יכול לדחוק עצמו לכוון באבות, וכל שאר תפילתו תהיה כפיטפוט התוכי. האם לדעת רבנו הרמב"ם צריך בכל זאת להתפלל שמונה עשרה או שיתפלל תפילה קצרה "צורכי עמך מרובים" וכו'? ומה הדין אם לא יכול לכוון אפילו באבות?
האם יש הבדל אם זה חד-פעמי או מצב מתמשך?
האם תפילת "צורכי עמך מרובים" וכו' נתקנה רק לשעת סכנה או גם לחוסר אפשרות לכוון מסיבות אחרות?
יורנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
תשובה
אנוס רחמנא פטריה. אם אינו יכול לכוין כלל. ואם הוא אדם שעתים חולה עתים בריא, ימתין לעת המרגוע ויתפלל. ואם הדבר תדיר אצלו, ורק באבות יכול לכוין, ובשאר יכול לומר תפילתו מילה במילה, אך בלא כוונה, יתפלל כן. ואם גם קשה לו להתפלל שאר התפילה, יתפלל הביננו בקיץ.