תביעת דיבה ולשון הרע

לאחרונה נפל חברי לפשיעה חמורה של נוכל דתי מהמגזר החרדי, אשר כל הדרכים ישרות לפניו, דהיינו לשקר על מנת לגזול, לרמות, לתבוע בערכאות ללא גישה כלל לדין תורה, כאשר הנתבע הוא בוודאות בן תורה. החמור ביותר הוא כי אדם זה הינו פופולארי ועורך פורום באחת מאתרי האינטרנט המכובדים והגדולים של הדתיים. בודאי שיהודים נוספים נופלים ברשתו. השאלה לרב היא האם למקרה זה ישנה מחויבות להתריע בציבור ולפנות למערכת בתקווה שיפעלו להציל את עם ישראל ו/או לראות בזה לשון הרע ולהחריש.

האם זה נקרא לשון הרע אם אני אומרת משהו למישהי על מישהי שהיא לא מכירה?

בס"ד אם אדם שואל את חברו בעבודה כמה הוא מרויח כדי שהוא ידע איך להתנהל מול המעביד כמה אפשר לבקש וכמה אפשר להתקדם האם זה לשון הרע? (כי המעביד לא תמיד ירצה בכך מצד שני איך העובד ידע איך להתנהל)

בשבת שמעתי אנשים שצחקו על אנשים ומתוכם גם על חנה סנש והזכירו אותה לרעה וממש צחקו עליה והזכירו אותה לגנאי. אמרתי להם שזה לשון הרע והם ענו לי שהיא עברה עבירות מהתורה בפני כולם ולכן מותר לדבר ולצחוק עליה ככה... הסברתי להם שלמרות זאת היא היתה יהודיה קדושה ולא ידעה שאסור לבת להתגייס ועוד... ולא רצו לשמוע.. ומטרת הדיבורים שלהם לא היתה לשם חינוך או דבר מועיל אחר... מה הרב חושב על זה? היה מותר להם לדבר ככה?
תודה

כבוד הרב שלום, אשמח אם הרב יוכל לעזור בנוגע למספר שאלות בעניין רכילות. למיטב ידיעתי ההגדרה היא שמישהו מספר לשומע דבר תמים עליו (שהוא אמת) ששמע ממישהו אחר, אבל סיפור המידע הזה עלול לגרום לסכסוך ושנאה בין הצדדים. לדוגמא: אדם א' קנה מכונית. אדם ב' ניגש אל אדם א' ואומר לו שהבין מאדם ג' שהוא קנה מכונית. ועכשיו לשאלות:
א. אם אדם מספר דבר תמים כיצד זה יכול לגרום לסכסוך ושנאה בין הצדדים?

לרב שלום, אני הולכת לשיעור תורה אך לפעמים בהמהלך השיעור יש נשים שמדברות בדברי גנאי על ילדיהם האם מותר? אם אני יושבת ושותקת ולא מקבלת את דבריהם האם עדיף להשאר או לצאת עם סיבה ועד שייסתימו הדיברוים לחזור?