לשואל היקר, שלום וישע רב.

א. בגמרא (שבת דף נה) נחלקו הדעות האם יש מציאות של ייסורין בלא עוון, ומארי צידד בכך שלדעת רבנו אכן אין ייסורין בלא עוון. אולם דומני שגם החולקים על גישה זו יודו כי הגורם הראשון בו אדם צריך לתלות את ייסוריו, הן עוונותיו (גמרא ברכות דף ה).
מטרת הייסורין היא לצרף את האדם ולכפר לו על עוונותיו, ובייחוד לעוררו לתשובה ולהתייעלות ובדרגות גבוהות יותר אף למאיסת ענייני החומר ודבקות בה'.
על כן יש לשים את הדגש על תכלית הייסורים ולא על סיבתם, על העתיד ולא על העבר כשלעצמו.

ב. האדם הוא בחירי ובר דעת, והוא אינו יכול להסתתר מאחרי 'דחפים' בלתי מוסברים, וממילא הוא אחראי מלא למעשיו ולתוצאותיהם. המושג 'גורל' הוא מושג יווני ('מוירה'), ולאחר מכן ערבי ('מכתוב'), ולא מושג יהודי (ראה איכה ג,לח).

ג. ברית כרותה לשפתיים ועל כל אדם להיזהר שלא יקלל את בנו חלילה, כמו גם אדם אחר מישראל. אם מדובר בקללת חינם, הרי ששלמה המלך התייחס אליה במשלי כו,ב (עיין שם בכתיב ובקרי!). יוצאת מן הכלל היא קללת תלמיד חכם, שאף על חינם היא באה (גמרא סנהדרין דף צ), ולכן עליו להיזהר יותר מאדם רגיל.
ומכל מקום ראוי לנו להתרגל להיות מן המברכים תמיד.

חזק ואמץ ויהי ה' עימך, א"צ