כפי שהבנתי דעת רבנו היא שאין קניין לגוי להפקיע משביעית אלא שאם הוא זורע בקרקעו אין על זה איסור ספיחין ויש ע"ז קדושת שביעית לעניין איסור סחורה ותפיסת דמים. יש א"כ איסור לקנות כל מה שלא יבול חו"ל ולא לאכול שום ירק אא"כ הוא יבול נכרי. ברצוני לשאול: א. מה מהני היתר המכירה כיוון שאין קניין לגוי? ב. מה מקור ההיתר לקנות פרות שביעית באשראי בצ'ק והפדיון (הדמים הרי לא נתפסים לפני הקנייה)? ג. האם עניין "אוצר בית דין" מתבסס רק על התוספתא או שיש לו ביסוס עצמאי מסברא וא"כ יש לנו כאן סברת החזו"א מול סברת הרי"ק?
א. לעניין עיבוד האדמה והאילן, וכן לעניין גזירת ספיחין, אך לא לעניין קדושת שביעית.
ב. אכן כן. אבל יכול כל אדם בטרם משך פירות שביעית, להעביר קדושה על משהו אחר, ואותו יאכל בקדושת שביעית.
ג. על התוספתא שהרחיבו אותה הרבה מאוד מעבר למה שכתוב בה, כי מה שכתוב בה הוא רק מעת ליקוט הפירות ומהפקרתן, ולא מתחילת השנה.
