שונות
שלום רב האם כבודו יכול להסביר לפרש הלכה הבאה ולתת דוגמא לה מתלמוד בבלי ג [ב] טעה בשיקול הדעת, כגון דבר שהוא מחלוקת תנאין או אמוראין, ולא נפסקה הלכה כאחד מהן בפירוש, ועשה כאחד מהן, ולא ידע שכבר פשט המעשה בכל העולם כדברי האחר--אם היה זה הדיין מומחה, ונוטל רשות מראש גלות, או שלא היה נוטל רשות, אבל קיבלו אותו בעלי דינין עליהן--הואיל והוא מומחה, חוזר הדין; ואם אי אפשר להחזיר, פטור מלשלם. תודה רבה
כל דין שהוא שנוי במחלוקת וטרם הוכרעה ההלכה בסנהדרין, אך פשטה ההלכה למעשה, כדעה מסוימת, הרי שיש משקל הלכתי למנהג בדיני ממונות, ופסק כדעה שלא פשט המנהג כמותה, הרי זה טועה בשיקול הדעת, אם היה מומחה, חוזר הדין, ואם אין אפשרות להחזיר הדין, כי כבר נעשה מעשה על פי פסיקתו, פטור מלשלם, אך אם לא היה מומחה, משלם.
תכנים לקריאה נוספת
אמירת "אראלי מרומים" בסליחות
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.
מי שלא ישן כל הלילה, האם חייב ליטול ידיו שחרית?
לשיטת הרמב"ם, מה טעמה של נטילת ידיים שחרית האם רק בגלל סיבות הגיינה?
האם בנסיבות אלו יהיה פטור מברכה והרי מי שלא ישן אינו מברך: "המעביר שינה מעיניי"?
הניתן ללמוד מכהן גדול ביום הכיפורים אשר למרות שלא ישן נתחייב טרם עבודת ה' בקידוש ידיו ורגליו?
ברכות שלא עשני (הקודם נשלח בטעות באמצע הכתיבה)
לק״י
שלום לרב.
בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.
אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.
א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.