לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?). ואילו מההלכות הבאות משמע שראש השנה כן נכלל (אולם בהלכה יב,ב, ננקט בלשון 'מועדים' ולא 'מועדות'): יב,ב ואלו הן הימים שקורין בהן בתורה, בציבור: בשבתות, ובמועדים, ובראשי חודשים, ובתענייות, ובחנוכה ופורים, ובשני ובחמישי שבכל שבוע ושבוע. ואין מפטירין בנביא אלא בשבתות ובימים טובים וביום הכיפורים ובתשעה באב. יג,ח מפסיקין למועדות, וליום הכיפורים, וקוראין בעניין המועד, לא בסדר השבת. וכן קושיה יש על ראשית הלכות יום טוב: א,א ששת הימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה--שהן ראשון ושביעי של פסח, וראשון ושמיני של חג הסוכות, וביום חג השבועות, ובאחד לחודש השביעי--הן הנקראין ימים טובים. שכאן לא מפורט ראש השנה בכלל ימים טובים, ואף נקט בלשון "הן הנקראין" ולא סתם "נקראין". ואילו מהלכה כא בהמשך, נראה שמכליל את ראש השנה בימים טובים. וכן עולה אפילו יותר מפורשות, מהלכה יג,יד בהלכות תפילה: יג,יד בכל יום ויום מימים טובים, וכן ביום הכיפורים, ובשבעת ימי הפסח--מוציאין שני ספרים בשחרית: עוד זכיתי בע"ה לקרוא בתשובת הר' יהושע הנגיד ז"ל (מהדורת פריימן) סימן ד שנשאל לגבי תחנונים בראש השנה ומביא סמך לדבריו מתשובת הרמב"ם (בלאו, סימן מ"א) שם נקט בלשון מועד ולא הזכיר כלל את ראש השנה. לבסוף אינני בטוח אך ייתכן שגם הלכות תמידין ומוספין שייך: ז,ב מעשה כל העולות אחד הוא, כמעשה התמיד; ומעשה החטאת של ראשי חודשים ושל מועדות, כמעשה החטאת הנאכלת שביארנו. יפוצו מעיינותיך ויהי שכרכם כפול מן השמים, תומר