מסככים עם נסרים?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
אחינו האשכנזים נהגו איסור, בדין תלמודי ברוח, שנסרים פחותים מארבעה טפחים כשרים לסיכוך, גם כשהם צמודים זה לזה.
תכנים לקריאה נוספת
מי שנטל הלולב מביתו לבית הכנסת, האם רשאי לברך עליו בעת המיועד בתפילה?
הלכה פסוקה: "מדאגבהיה נפק ביה". כיצד, א"כ, יטול הלולב מביתו ע"מ שלא יכשל באיסור ברכה לבטלה בבית הכנסת?
מה מעמדה של המטלית החופה בד"כ את הלולב, האם נחשבת כנטילת הלולב בכלי ואינו יוצא י"ח כשהיא כרוכה עליו?
אילו מסרים לבית היהודי משדרים לנו חכמי ישראל באמצעות ההלכות הקשורות בתחזוקת הלולב בימי חג הסוכות?
הדס שאין בו רצף "משולש" (עבות), האם יוצאים בו ידי חובה?
לשם קביעת כשרות ההדס,היש חשיבות אם רצף ה"משולש" הוא מראשו של ההדס לכיוון מטה או להיפך?
באילו נסיבות נחשב ההדס ל"שוטה" למרות שיש בחלק מהבד שלושה שלושה עלים בקן אחד?
הניתן להגדיר "עבות" גם הדס בעל שני עלים בלבד בכל קן שלכאורה אינו "שוטה" שהרי אין עלה שלישי בקן נפרד?
הלכות סוכה ולולב הלכה למעשה – שו"ת
יום השישי י"ב תשרי התשע''ט
לימוד סוגייה בעניין מצוות סוכה ובעניין מצוות לולב
הלכות ארבעת המינים - 'הקבלת פני רבו' בירושלים
יום ראשון ג' חוה''מ סוכות יח' בתשרי הקבלת פני רבו בירושלים
משנה תורה הלכות לולב פרק ח
מסככים עם נסרים?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
כשרות הערבה
שלום
1.ערבה עם עלה אחד בלבד מה הדין
2.האם יש חילוק בין יום ראשון של חג לשאר הימים
3. ואם אין לו רק ערבה כזאת
4.נתעוררתי לשאלה זאת כי ראיתי בעלון מפורסם בו
נכתב שזה כשר מצד הדין וקצת תמהתי על זה התשובה
הנאמרה שם