אכן בפתיחה לספר "אמונת ה'" מופיעים נידויים וחרמות, אבל כל הקורא אותם, והוא מבני העדה תמה, משום שכל חכמי תימן, ואפילו בזמן המחלוקת, ואפילו מאלו שהתייצבו בראש המחנה כנגד החולקים על הזוהר, לא נהגו באותם נידויים וחרמות, שהרי התחתנו אלו עם אלו, וישבו אלו עם אלו, בבתי מדרשות ובסעודות מצווה, ובנישואין, ומעל לכל, ישבו בדין, בצנעא, עם הר"י קאפח ז"ל, וכל רב בימינו שנותן תוקף לנידויים, עליו להביא ראיה, כי כל מי שלא נוהג נידוי כשיש נידוי בר תוקף, עצמו נחשב עבריין. ומה יעשה עם כל חכמי תימן, כאמור לעיל. אתמהה.

וכבר פרסמתי בעבר, שהמחלוקת הזו, עברה ובטלה מן העולם, ומה ששרד ממנה הוא הבדלים מועטים בנוסחאות התפילה, ובמנהגים מסוימים, שכולם יסודם בנימוקים הלכתיים, ואם חז"ל אמרו שאין להרבות מחלוקת בין פוסקי ההלכה, כל שכן שאין לקיים מחלוקת שמרבה, חלילה, שנאת חינם. 

גדול הוא השלום, שהוא שמו של הקב"ה, ועושה שלום במרומיו, הוא יעש השלום עלינו ועל כל עמו בית ישראל, ונאמר כולנו כאחד, בלב אחד, אמן.