לק"י א ל' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
ראיתי כמה פעמים כי הנוסח הנכון בתרגום אונקלוס ויקרא י ג ושבח אהרן. (כתב הרמב"ם באבות פ"ג מ"ג "ומזה פירש התרגום וידום אהרן ושבח אהרן." ובהע' כתב הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל "ונוסחת רבינו בתרגום אונקלוס „ושבח אהרן" וכ"ה בכמה כ"י עתיקים של המקרא. ובכ"י המאוחרים וכן בחומשים „ושתיק אהרן" וכן „הגיהו" לפנינו בנדפס." וכן, הסביר כבודך בספרך התורה והליכות עמנו כרך א עמ' רנ הנוסח ושבח אהרון שהוא בתרגום אונקלוס "כת"י תימן" ובעלון אור ההליכות גליון חודש תמוז התשס"ט שכך תרגם אונקלוס "לפי נוסחאות ישנות".)
דא עקא, בחומש תורת חיים (מוסד הרב קוק, תשנ"ג), בה מוכרז כי "תרגום אונקלוס מוגה על-פי התאג' על-ידי הרב יוסף קאפח", כתוב "וְשַׁבַּח [בנ"י וּשְׁתֵיק] אַהֲרֹן". בעוד שהשיב מהר"י קאפח זצ"ל לשואל בענין תרגום וגבר עמלק (שמות יז יא) שבחומש תורת חיים נדפס "מִתַּבְּרִין דְּבֵית עֲמָלֵק" (השאלה מתארכת ראשון כ"ג שבט התשנ"ג בש"ד) וז"ל מארי "לתרגום וגבר עמלק - מתברין דבית עמלק. אני לא הלכתי"... "אלא אחרי כתבי היד העתיקים שלי, ובכולם כתוב מתברין. וכבר שאלני בשעתו מנהל מוסד הרב קוק לפשר תרגום זה, ועניתיו כנ"ל". ומשו"ת הנ"ל הייתי חושב שאם נוסח התרגום שנדפס באופן סתמי הוא נוסח העתיק אז בודאי כן הדבר באותם מקרים שמצויין במפורש נ"י (מה גם שמהר"י קאפח לא תקן את דברי השואל שהזכיר "שבו הוגה התרגום ע"י כה"ר עפ"י התאג"). ובכן הואיל ומשום מה בויקרא י ג נדפס "בנ"י וּשְׁתֵיק" ולא כן הדבר בנוסח ישן, שאלותי איך להתיחס למוכרז כי "תרגום אונקלוס מוגה על-פי התאג' על-ידי הרב יוסף קאפח"? ובאיזה מדה נכון לסמוך על חומש תורת חיים לנוסח תרגום אונקלוס שבה, ואם לא לש"מ ואחד תרגום מה הנוסח היותר מקורי שפורסם לכך? כי הייתי קוֹרַא התרגום מחומש תורת חיים (אולם בתיקוני ניקודה המשובשת עד מאד, וכפי נקוד תימן בתאג' תורה קדומה ששגור בפי במדה מסויימת שהייתי מתרגם ממנה אי אלה שנים לפני שהשגתי חומש תורת חיים) וכעת איני יודע לפי איזה נוסח לתרגם, כי ברור שאין תרגום אונקלוס אלא תרגום אונקלוס ולא נוסחאות מאוחרות, בלי להפחית מן החשיבות הפרשנותית שיש להם כשיש.
בכ"ר
שמעיה אפל