פסיק רישיה לפי מארי
לק"י.
שלום רב.
לפי הגדרותיו של מארי ל"אינו מתכוון", "פסיק רישיה" ו"משאצל"ג" (פ"א ציון כא. פ"י ציון סח):
1. מדוע כיבוי גחלת על מנת שלא יוזקו רבים נחשב משאצל"ג, מה ההבדל בינו לבין צידת מזיקין כדי לא להינזק?
2. הא לפי הסבר מארי יהיה מותר לצוד כל יתוש שמפריע לי בעקיצתו או בזמזומו, הרי איני צריך את היתוש עצמו ואיני מתכוון כלל למלאכת צידה?
ושכמ"ה.
בפסיק רישיה, הוא כורת את ראש העוף, ובכך הוא מוציא את נשמתו. כך שמדובר בעשיית מלאכה בוודאות. וכן המכבה גחלת של מתכת, יש מלאכת כיבוי בוודאות, אלא שאינו צריך כיבוי זה, לתכלית של מלאכת כיבוי, שהוא הפחמים, ולכן היא בבחינת מלאכה שאינה צריכה לגופה.
לא כן הכופה כלי על נחש או עקרב, שלא מתוך כוונה לצודו, אלא רק למנעו שלא יזיק, אין כאן צידה, כי בשביל מטרת מניעת הנזק, יש ואפשר להבריחו או לטשטשו בסם וכיו"ב. כך שבמלאכת צידה, כל שאין כוונה לצוד, ורק מניעת הנזק, אין זה גדר מלאכת צידה כלל.