אמונה
בע"ה
לכבוד הרה"ג ערוסי יצ"ו, כנהר שלום!
עקב דיון עם בעלה של בן דודתי, הנמנה על פלג של חסידי סאטמר, בעניין היחס למדינה מן הבחינה ההלכתית,
ברצוני לשאול תורה מפי הרב בדבר 'שלושת השבועות' המופיעות בתלמוד, כמעט ללא חולק (לפחות ברמה העקרונית) ובדבר יישוב הארץ.
א. מניין ששלושת השבועות הן דבר אגדה ולא הלכה? הרי מופיעות בתלמוד בהקשר מעשי של עליית ר' זירא לא"י.
ב. גם אם נתייחס אליהם כהנהגה נכונה וכדברי אגדה הטומנים בהם עומקים והדרכה לאדם ולעמ"י- לכמה זמן תקפות הן? באיזו מציאות? למי הסמכות לבטלן או לפרשן?
ג. בעניין אחר (שיש המקשרים אותו לעניין זה....)- מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות א"י ומהו הקשר, אף העקיף, לתפיסתו בעניין שלושת השבועות? (לא ראיתי שהוזכרו כלל בדבריו, אך איני בקיא...)
אשמח בעיקר, באם איני מטריח על הרב, להפניה למקורות ברבנו, אצל מארי או אחרים.
תודה רבה, ויברכך ה' בכל מילי דמיטב
אראל עודד
עניין שלוש השבועות לא נזכר בדברי רבינו, ויש להן פירושים שונים, חלק מהן הזכרת בדבריך. גם מארי התייחס לכך, עיין במאמרו.
כללו של דבר, אחרי בקשת הסליחה מהאדמו"ר מסאטמר, אין דבריו נראין להלכה כלל.
רבינו לא מנה את המצווה בפני עצמה את יישוב הארץ, לא כי אין מצווה ביישוב הארץ, אלא שיש למניין המצוות כללים (14 כללים) למיון ולמניין המצוות, ויסודם כולן בדברי קבלה.
ורבינו כתב דברי חז"ל בשבח הישיבה בארץ, אבל את המצווה מנה רבינו בכיבוש הארץ, מידי שבעת העמים.
ובעניין זה יש מסר חשוב, שארץ ישראל, אמורה להיות ארץ הקודש, ועם ישראל אמור להיות רבוני עליה, אבל על פי תורת הקודש, ולכן אין שום היתר לשבעת עמים שהיו אליליים, וזימתיים, להיות בארץ, וכל שכן לשלוט בה, ורק מי מהם שהתגייר לפחות כגר תושב, יש חשיבות גדולה יותר ממצוות ישוב הארץ כשהוא לעצמו.