עתירה לבגץ בנושא הבלנית במקוה
שלום לכבוד הרב.
בעקבות פרשת הבלנית שתפסה כותרות בתקשורת, התעורר ויכוח בין החברים מי בעד ומי נגד, חשוב לי לשאול את דעת הרב מה דעתו דווקא משום שהוא בקיא בתפיסת הרמב"ם וגם בנוהג הרווח היום?
בהתחלה צידדתי ברבנות הראשית שמצריכה בלנית מהרבה סיבות אך לאחר זמן הראוני ברמב"ם כי אין זכר וטענו שחשוב לדעת, כי לפעמים נגרמות בכך מבוכות וחוסר נעימות.
ובין השאר אמרו:
1. טבילה נעשית פעם אחת בלבד, ולא יותר. יותר מכך לפי הרמב"ם זה מגונה! ולפי הרמב"ם בלנית האומרת לאשה לטבול יותר מפעם אחת - אינה עושה כהוגן.
2. טבילה בליל שבת - נעשית רק לאחר צאת הכוכבים, ולא לפני.
3. טבילת כלה - בלילה שלפני חתונתה, ולא ביום.
4. הברכה היא לפני הטבילה.
5. הטובלת בלי שהתכוונה לטבול - יצאה ידי חובתה.
6. מותר לטובלת לרחוץ לאחר טבילתה.
7. אין האישה צריכה לטבול אם ראתה לאחר הטבילה חיה שאינה כשרה.
(הפנו אותי לספר טהרת משה, שיצא לאחרונה על ידי "מכון משה", המסכם את הדינים לפי הרמב"ם והשו"ע, קהילות אשכנז, ספרד ותימן).אך טרם ראיתיו ואיני מסוגל להשיגו.
אןדה לרב על המענה עם מי הצדק?
בעקבות דבריך, קראתי על אירוע שאירע לפני שנתיים בו בלנית שכחה טובלת ונעלה והלכה לביתה. דבר חמור. אבל אסור בשום פנים ואופן להשתלב בגין זאת, לגורמים שמנצלים מקרים כאלה, כדי לבטל יותר ויותר עניניי דת או שירותי דת.
כי גם הורים שכחו ילדיהם למוות במכונית, כלום נצטרך לוותר על ההורים?! ואירעו מקרים שרופאים כירורגיים שכחו מכשיר בבטנו של המנותח, כלום נצטרך להשתחרר מן הרופאים?! כל מקרה יש לטפל בו כראוי.
לגבי הצורך בבלנית:
א. בוודאי שמקווה צריך פיקוח, גם ללא כל קשר לטבילה.
ב. הצורך בבלנית הוא חיוני, כדי להנחות את הטובלת בדינים מאוד בסייסיים בהלכה, כי לא כל טובלת יודעת, וברור שלא בדרך של כפייה, חלילה, אלא למי שמעוניינת, ורובן מעוניינות, גם המסורתיות והחילוניות, כי הן מעוניינות שתעלה להן טבילה.
ג. כל ההלכות שלנו שציינת נכונות, לא כל הבלניות מודעות לכך, אך אין בכך כדי לוותר על הצורך בבלנית, יש גם רבנים שלא מודעים להלכות שלנו, כלום נוותר על מוסד הרבנות?!
אלא עלינו להיות עדה מאוחדת, ויודעת להפיץ קודם כל בקירבה את מורשתנו ואח"כ להפיץ את מורשתנו בקרב הרבנים, ושאר המשמשים בקודש.