רבינו יפרש בכל כוחו התבונתי, לא הצעקני.

כי ההתבוננות במצב המציאות האמונית בה' אחד, בורא, משגיח בעולמו, שהיא הסוד והיא היסוד לקיום כל המציאות, והיא הסוד והיא היסוד לכל אדם שנברא בצלם, שייעודו הוא הידבקות בצור העולמים, יש והתבוננות זו גורמת לדאגה, כי מאז אדם הראשון, האמונה בה', חל בה כרסום גדול, כפי שתיאר רבינו, בפרק ראשון עבודה זרה, ועם ישראל נבחר להשיב עטרת אמונה זו לישנה, לעצמתה הבראשיתית.

ולכן ציבור יהודי צריך להאמין שלעתיד לבוא, ששמו הגדול של ה' יהיה מבורך לעולם ולעולמי עולמים.